מהי "הסכמה מדעת"?
הסכמה מדעת היא עיקרון יסוד ברפואה ובמשפט, המעוגן בישראל בחוק זכויות החולה, תשנ"ו–1996. משמעותה היא שהמטופל נותן את הסכמתו להליך רפואי – ובכלל זה ניתוח – לאחר שקיבל הסבר מלא, ברור ומפורט לגבי מהות ההליך, מטרתו, סיכוניו, תופעות הלוואי האפשריות, סיכויי ההצלחה, החלופות הקיימות וההשלכות של ויתור על הטיפול.
החוק דורש שההסכמה תינתן מרצון חופשי ועל בסיס מידע מספק, תוך אפשרות לשאלות והבנה מלאה של התשובות.
חובות ההסבר מצד הצוות הרפואי
החובה להעניק הסבר מקיף היא חובה אישית המוטלת בראש ובראשונה על הרופא המבצע, ובמקרים רבים גם על צוותים רפואיים נוספים (כגון מרדים או רופא מחליף). ההסבר צריך לכלול:
- מהות הניתוח – תיאור מפורט של הפעולה הכירורגית, שלביה ואופי ההרדמה.
- מטרת הניתוח – מה מבקשים להשיג באמצעותו ומהן התוצאות הצפויות.
- סיכונים ותופעות לוואי – הן הנפוצות והן הנדירות אך המסוכנות, כולל סיכוני הרדמה.
- אלטרנטיבות טיפוליות – אפשרויות טיפול אחרות, פולשניות ופחות פולשניות, והשלכותיהן.
- השלכות הימנעות מהניתוח – מה צפוי לקרות אם המטופל בוחר שלא לעבור את ההליך.
- שאלות והבהרות – מתן זמן סביר לשאילת שאלות ומתן מענה מלא.
דרישות הצורה – איך ניתנת ההסכמה?
- ההסכמה חייבת להיות בכתב בניתוחים, וחתומה על ידי המטופל (או אפוטרופוס במקרה הצורך).
- על טופס ההסכמה להיות מצורף תיעוד של פרטי ההסבר שנמסרו.
- חתימה על טופס בלבד אינה מספיקה – היא חייבת להיות תוצאה של שיחה והסבר מפורט.
- במקרים דחופים בהם המטופל אינו כשיר לתת הסכמה (למשל מחוסר הכרה), החוק מאפשר חריגים – אך אלו מוגבלים.
כשלים נפוצים בהסכמה מדעת
בתי המשפט נתקלו במקרים מגוונים של כשלים:
- מתן הסבר חלקי בלבד, מבלי לפרט סיכונים נדירים אך חמורים.
- החתמת המטופל על טופס הסכמה מבלי לערוך עימו שיחה מקדימה.
- שימוש בשפה רפואית מורכבת שהמטופל לא הבין בפועל.
- אי־הצגת חלופות טיפוליות זמינות.
- השמטת המידע על האפשרות של סיבוכים בלתי הפיכים.
ההיבט המשפטי – מה המשמעות של הפרת החובה?
אי־קבלת הסכמה מדעת נחשבת להפרה של חוק זכויות החולה ועלולה להיחשב לעוולה נזיקית לפי פקודת הנזיקין.
הפסיקה בישראל רואה בהסכמה מדעת תנאי יסוד ללגיטימיות של טיפול רפואי, והיעדרה עלול להוביל ל:
- חיוב בפיצויים בגין פגיעה באוטונומיה (גם אם לא נגרם נזק רפואי בפועל).
- חיוב בפיצויים בגין נזקי גוף אם יוכח קשר סיבתי בין הכשל בהסבר לבין הנזק.
- קביעות משמעתיות כלפי רופאים וצוותים רפואיים.
דוגמה מפסקי דין
במספר מקרים פסקו בתי המשפט פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה בלבד, כאשר הוכח שהמטופל לא קיבל הסבר מלא על הסיכונים, גם אם הניתוח הצליח מבחינה רפואית. במקרים אחרים, בהם הוכח קשר ישיר בין היעדר ההסבר לבין החלטת המטופל לעבור את הניתוח – הפיצוי כלל גם נזקי גוף משמעותיים.
המשמעות למטופלים ולצוותים רפואיים
עבור המטופל – קבלת הסבר מלא היא זכות בסיסית והגנה על האוטונומיה האישית.
עבור הצוות הרפואי – מתן הסבר מפורט ותיעודו הם אמצעי הגנה חיוניים מפני תביעות. ההקפדה על ההליך מגינה הן על זכויות המטופל והן על הצוות עצמו.
סיכום
הסכמה מדעת לפני ניתוח אינה טופס פורמלי, אלא תהליך מהותי של שיתוף מידע והבנה הדדית. הפרת החובה לקבלה עלולה לגרור השלכות משפטיות כבדות, גם כאשר תוצאת הניתוח הייתה מוצלחת. שמירה על שקיפות, דיוק ותיעוד הם המפתח למניעת מחלוקות – ולשמירה על האמון שבין המטופל לרופא.
