מבוא
בחנויות רבות, ובעיקר ברשתות שיווק גדולות, מוכרים ועובדים נדרשים להרים סחורה, לסדר מוצרים ולהניף קופסאות למדפים עליונים או מהמדפים העליונים כלפי מטה. פעולות אלו, החוזרות על עצמן פעמים רבות ביום, מבוצעות לרוב בתנוחות לא תקניות, ללא הכוונה מקצועית או ציוד עזר. לאורך זמן, התנועות הללו גורמות ל־טראומה חוזרת במפרקי הכתפיים, המרפקים, שורש כף היד והצוואר, ולעיתים אף בפלג הגוף התחתון. מדובר בפגיעה מוכרת מסוג מיקרו-טראומה, שעשויה להצדיק אחוזי נכות ותביעת פיצויים.


מהם מנגנוני הפגיעה השכיחים?

  1. הרמה תדירה מעל גובה הכתפיים
    • פעולה שמעמיסה על מפרק הכתף והגידים התומכים בו, במיוחד גיד ה־Supraspinatus, אחד הנפגעים השכיחים בשרוול המסובב.
  2. כיפוף ויישור חוזר של המרפקים תחת עומס
    • תנועות חוזרות של הושטת ידיים עם משקל מובילות לעומס חוזר על גיד המרפק ולשחיקה.
  3. תנועות פיתול של הגב והצוואר בעת הנפה
    • סיבוב הגוף תוך כדי הרמה של סחורה מגביר את הסיכון לדלקות שרירים, עומס על עמוד השדרה ואף פריצות דיסק.
  4. חוסר בזמן התאוששות בין העומסים
    • עומס מצטבר מתמשך ללא מנוחה מספקת יוצר קרעים מיקרוסקופיים בגידים ובמפרקים שמחמירים עם הזמן.

כיצד משפיעה הפגיעה על התפקוד היומיומי?

  1. כאבים ממוקדים במפרקי הכתף והמרפק
    • הכאב מופיע בעת הרמה, הושטת ידיים, ולפעמים גם במנוחה – בעיקר בלילה.
  2. הגבלה בתנועה ובכוח ההרמה
    • תפקוד הידיים נפגע, מתבטא בקושי להרים ידיים מעל הראש או להחזיק משקל למשך זמן ממושך.
  3. תחושת נימול או הקרנה לאורך הזרוע
    • תוצאה של לחץ עצבי או דלקת מקומית עם מעורבות עצבים (כגון תסמונת התעלה הקוביטלית).
  4. פגיעה בכושר העבודה ובאיכות החיים
    • עובדים אינם מסוגלים עוד לבצע משימות בסיסיות, נאלצים לעבור לתפקיד אחר או להפחית את שעות העבודה.

דרכי האבחון המתקדמות

  1. בדיקה קלינית אצל אורתופד/נוירולוג
    • הערכת טווח תנועה, כאב בלחיצה, עוצמת שרירים ובדיקת סימנים עצביים.
  2. MRI לכתפיים או מרפקים
    • מאבחן דלקות גידים, קרעים, עיבוי רקמות או נוזלים תוך מפרקיים.
  3. אולטרסונוגרפיה של מפרק הכתף
    • מדויקת במיוחד לזיהוי קרעים חלקיים בגידים של השרוול המסובב.
  4. EMG/NCS (בדיקות הולכה עצבית)
    • מבוצעות כאשר יש הקרנה, נימול או חשד ללחץ עצבי נלווה.

כיצד מעריכים את אחוזי הנכות?

  1. נכות רפואית לפי תקנות המוסד לביטוח לאומי
    • תלויה במיקום הפגיעה, סוגה וחומרתה:
      • דלקת או כאבים בלבד – 5%–10%
      • קרעים חלקיים עם מגבלת תנועה – 10%–20%
      • קרעים חמורים, פגיעה עצבית או צורך בניתוח – 25%–40%
  2. נכות תפקודית
    • משקפת את הפגיעה ביכולת העובד לבצע את עבודתו בפועל.
    • מוכר שאינו יכול להניף מוצרים, לסדר מדפים או לשאת משאות ייחשב לבעל נכות תפקודית גבוהה גם אם הנכות הרפואית בינונית בלבד.
  3. חוות דעת רפואית תעסוקתית
    • קובעת את הקשר בין תנאי העבודה לפגיעה, את המגבלה התפקודית ואת ההשלכות על אפשרות ההשתכרות.

תביעת פיצויים – כיצד ולמי?

  1. הכרה כפגיעת עבודה מסוג מיקרו-טראומה
    • אין צורך באירוע חד-פעמי. מדובר בפגיעה שנובעת מתנועה חוזרת ונשנית במסגרת העבודה.
  2. דרישות עיקריות:
    • תיעוד רפואי מסודר (רצוי לאורך זמן)
    • תיאור מפורט של שגרת העבודה והפעולות המזיקות
    • חוות דעת רפואית תומכת שמוכיחה קשר סיבתי
  3. מרכיבי הפיצוי האפשריים:
    • נכות רפואית ותפקודית – מענק חד-פעמי או קצבה
    • אובדן כושר עבודה – חלקי או מלא
    • הוצאות רפואיות – טיפולים, פיזיותרפיה, תרופות, ניתוחים
    • כאב וסבל – בגין ירידה באיכות החיים

סיכום

עובדי מדפים המתמודדים עם הרמות תכופות לגובה סובלים לעיתים מפגיעות מצטברות שלא מקבלות מענה רפואי ומשפטי בזמן. תיעוד רפואי, מודעות ארגונית והכרה משפטית במיקרו-טראומה הם הבסיס למיצוי זכויות וקבלת פיצוי הוגן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *