מבוא
נהגי מוניות שוהים שעות ארוכות בישיבה סטטית, בתנאים תובעניים שכוללים תמרון עירוני צפוף, נהיגה בין לקוחות, ולעיתים הרמה של מזוודות וחפצים. השילוב בין חוסר תנועה, חשיפה לרעידות הכביש, לחץ מתמשך על עמוד השדרה והיעדר תנוחות מתחלפות, עלול להוביל לכאבי גב תחתון, בלטי דיסק ואף פריצות דיסק מותניות. במקרים רבים, הפגיעה הזו מתפתחת בהדרגה – אך ההשלכות שלה קשות: מגבלות פיזיות, אובדן כושר עבודה, ולעיתים גם צורך בניתוחים ושיקום ממושך.


מהם מנגנוני הפגיעה השכיחים?

  1. ישיבה ממושכת וסטטית
    • נהיגה רציפה במשך שעות ארוכות, מבלי לקום ולמתוח את הגב, גורמת לעומס מתמשך על הדיסקים הבין-חולייתיים בגב התחתון.
  2. וויברציות מהכביש
    • רכב מונע, תנודות מהכביש, מהמורות, בלימות חוזרות ותמרונים גורמים לרעידות זעירות שמצטברות לפגיעה מכנית.
  3. לחץ עקבי על חוליות הגב התחתון
    • תנוחת ישיבה שבה הגב מעט כפוף, רגל אחת לחוצה על דוושה והשנייה כפופה – יוצרת זווית שמגבירה את השחיקה בחוליות L4-L5 ו־L5-S1.
  4. מאמצים פיזיים נלווים
    • במקרים רבים הנהג מסייע בהעמסה או פריקה של מזוודות – פעולה שעלולה להוות טריגר לפריצת דיסק, במיוחד כשהגב אינו במנח נכון.

כיצד משפיע הנזק על התפקוד היומיומי?

  1. כאבים ממוקדים בגב התחתון
    • כאב קבוע או מחמיר לאחר נהיגה ממושכת. במקרים חמורים – מופיע גם בזמן מנוחה או שינה.
  2. הקרנת כאב לרגליים (רדיקולופתיה)
    • בלט או פריצת דיסק לוחצים על שורשי עצב וגורמים לכאב מקרין לרגליים, תחושת נימול, שריפה או חולשה.
  3. ירידה ביכולת הנהיגה
    • כאבים המגבילים את משך הנהיגה, מקשים על סיבוב פלג גוף עליון, על עלייה וירידה מהרכב, ועל ריכוז ממושך.
  4. פגיעה באיכות החיים ובכושר ההשתכרות
    • קושי להמשיך בעבודה מלאה, צורך בהפסקות מרובות, ירידה בהכנסות ולעיתים הימנעות מעבודה בכלל.

דרכי האבחון המתקדמות

  1. בדיקה קלינית על ידי אורטופד או נוירולוג
    • כוללת בדיקות תפקודיות, טווחי תנועה, תגובה לכאב, בדיקות רפלקסים ותחושה ברגליים.
  2. MRI של עמוד שדרה מותני
    • הכלי המדויק ביותר לאבחון פריצות דיסק, לחץ על שורשי עצבים, בלטים, היצרויות תעלה וניוון סחוסי.
  3. בדיקות EMG/NCS
    • משמשות לאבחון פגיעה עצבית בתפקוד המוטורי והתחושתי, במקרים של נימול או הקרנה לרגליים.
  4. צילומי רנטגן
    • מדגימים יישור של הקימור המותני, שינויים ניווניים או החלקות חוליה (ספונדילוליסטזיס).

כיצד מעריכים את אחוזי הנכות?

  1. נכות רפואית לפי תקנות הביטוח הלאומי
    • נמדדת לפי חומרת הכאב, מגבלות תנועה וממצאי הדמיה:
      • כאב גב בלבד – 5%–10%
      • בלט דיסק עם הקרנה או סימנים נוירולוגיים – 10%–20%
      • פריצת דיסק עם פגיעה עצבית תפקודית – 20%–40% ואף יותר במקרים חמורים
  2. נכות תפקודית
    • מעריכה את ההשפעה על עיסוק הנהיגה בפועל.
    • נהג מונית שאינו מסוגל לשבת שעות או להיכנס/לצאת מהרכב בקלות – עשוי להיחשב כבעל נכות תפקודית גבוהה גם אם הנכות הרפואית נמוכה.
  3. חוות דעת רפואית תעסוקתית
    • כוללת הערכת קשר סיבתי לעבודה, תיאור השפעה תפקודית בפועל, ואומדן אחוזי הנכות המשוקללים.

תביעת פיצויים – כיצד מוכיחים ומקבלים?

  1. הכרה כפגיעת עבודה מסוג מיקרו-טראומה
    • כאשר הפגיעה נובעת מחשיפה ממושכת לעומס חוזר, ניתן לבקש הכרה מהמוסד לביטוח לאומי או להגיש תביעת נזקי גוף.
  2. נדרש להוכיח:
    • עיסוק יומיומי ורציף בנהיגה
    • תיעוד רפואי עקבי
    • ממצאי הדמיה תומכים
    • חוות דעת רפואית הקובעת קשר סיבתי
  3. מרכיבי הפיצוי האפשריים
    • נכות רפואית / תפקודית – מזכה במענק או קצבה
    • אובדן כושר עבודה – מלא או חלקי
    • החזר הוצאות רפואיות – טיפולים, בדיקות, תרופות, פיזיותרפיה
    • כאב וסבל – בגין הפגיעה באיכות החיים
    • פיצוי עתידי – על שינוי תעסוקתי, ציוד עזר, ירידה בשכר

סיכום

כאבי גב ופריצות דיסק אצל נהגי מוניות הם לא גזירת גורל – אלא תוצאה מוכרת של תנאי עבודה שוחקים. מדובר בפגיעה מצטברת אך מוחשית, שמשפיעה על כל תחומי החיים. הכרה בפגיעה כתוצאה מעבודה, תיעוד רפואי רציף, חוות דעת מומחה ותביעה נכונה – יכולים להבטיח לנהג את הפיצוי שמגיע לו ואת הדרך לשיקום תפקודי וכלכלי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *