מבט משפטי־אזרחי על הקשר בין תמיכה עקיפה בטרור לבין זכאות להטבות מס וניטור תרומות
החוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), שנכנס לתוקף בשנת 2024, לא נועד לטפל בעמותות באופן ישיר — אך בפועל הוא משפיע עמוקות גם על האופן שבו המדינה מתייחסת לעמותות הפועלות בישראל ומקבלות תרומות, במיוחד כאשר קיים חשש שמדובר בעמותות המהוות "צינור עקיף" לתגמול מחבלים או תמיכה באידיאולוגיה טרוריסטית.
במאמר זה נבחן את השאלה:
כיצד משפיע החוק החדש על ניהול תרומות לעמותות, על החובה לדווח, ועל זכאות להטבות מס לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה?
עיקר החוק: לא רק מי שתיגמל – גם מי שאִפשר תיגמול
החוק מאפשר לנפגעי טרור לתבוע כל גוף — לרבות עמותה — שהעביר תגמול (במישרין או בעקיפין) למחבל או למשפחתו, "בעד ביצוע מעשה טרור".
משמעותו האופרטיבית:
אם עמותה כלשהי נתפסת כמחלקת משאבים בעקבות פיגועים — או אם היא מהווה "תחנת ביניים" להעברת תגמול ממקור שלישי — היא עלולה להיתבע ולשאת באחריות אזרחית.
השפעה על מדיניות המיסוי והפיקוח
1. הגברת הסיכון לאובדן סעיף 46
סעיף 46 לפקודת מס הכנסה מעניק הטבת מס לתורמים לעמותות מוכרות.
המדינה בוחנת בקפידה האם לעמותה יש "מטרות ראויות" ופעילות שאין בה תמיכה באלימות או הפרת חוק.
לאור החוק החדש:
- רשויות המס עשויות לשלול את ההכרה לפי סעיף 46 אם עמותה נחשדת כתומכת עקיפה במחבלים.
- גם עמותה ללא כוונה ישירה, אך עם פעילות שחוזרת על עצמה מול משפחות מחבלים – עלולה להיחשב "מתגמלת בפועל".
- תורמים (לרבות מחו"ל) עלולים להיחשף לביקורת ואף לסנקציות במקרה של תרומה לגוף שצוין בפסקי דין לפי החוק.
2. ציפייה לשקיפות מוגברת
החוק מגביר את הצורך:
- בדיווח מדויק של העמותה על מקבלי התרומה, מטרות התמיכה והשימוש בכספים.
- במעקב אחר העברות כספיות לחו"ל, במיוחד לרשות הפלסטינית, לעזה או לארגונים שפועלים בשטחים.
- בבקרה על קרנות שלוחות, שדרכן עלולה להתבצע תמיכה עקיפה.
המשמעות בפועל: העמותות נדרשות לעדכן תקנונים, לבדוק תורמים ולנסח מנגנוני ביקורת פנימית.
עמדת רשות המיסים ומשרד המשפטים
נכון ל-2025, מתגבשת מדיניות קפדנית יותר כלפי עמותות בעלות פעילות מדינית או ביטחונית־רגישה:
- בקשות לסעיף 46 נבחנות כעת גם לפי רקע ביטחוני או קישור עקיף לפעולות איבה.
- רשויות האכיפה בוחנות את פסקי הדין לפי חוק הפיצויים לדוגמה כעילה לשלילת אישור ניכוי מס.
- נבחנת האפשרות לשלב מנגנון התראה אוטומטי: אם עמותה נתבעה לפי החוק, יועבר עדכון לרשות המיסים ולרשם העמותות.
השלכות על תורמים ועמותות
- תורמים פרטיים וחברות נדרשים לבצע בדיקת נאותות לפני העברת תרומה.
- עמותות נדרשות להימנע מכל פעילות שעלולה להתפרש כתגמול, עידוד או הוקרה למחבל.
- גופים פילנתרופיים בינלאומיים מצמצמים תרומות לגופים שפועלים באזורי חיכוך — מחשש להסתבכות משפטית.
- עמותות ישראליות שמזוהות עם פעילות בשטחים או עם עצורים ביטחוניים — צפויות להיבחן תחת זכוכית מגדלת.
לסיכום
למרות שחוק הפיצויים לדוגמה אינו חוק מסים — הוא משפיע בפועל על מדיניות המיסוי והפיקוח על תרומות לעמותות.
מדובר בשילוב של איום משפטי ישיר (דרך תביעה אזרחית), ואיום עקיף (שלילת הכרה לפי סעיף 46, ביקורת ציבורית, חסימת תרומות מחו"ל).
עמותות שלא נערכות לשינוי – עשויות למצוא עצמן מנותקות ממקורות המימון, מסומנות כגוף תומך טרור, ואף נגררות לבתי משפט.
במשרדנו אנו מלווים עמותות בזיהוי סיכונים, עדכון מדיניות התרומות, ניסוח תקנונים ובדיקת מנגנוני שקיפות – כדי להגן על פעילות לגיטימית ולשמור על קבלת תמיכה ציבורית.
