על הכוח שבנקיטת פעולה משפטית – דווקא כשאי־הצדק נדמה כגזירת גורל
בכל פיגוע יש שני סיפורים:
הסיפור שהמחבל ניסה לכתוב – והסיפור של הקורבנות שנאלצו לשאת את השלכותיו.
הראשון נועד לעורר פחד, לנצח תודעתית, ולשלוח מסר לעולם.
השני נקטע באכזריות, לעיתים בבת אחת – והשאיר אחריו כאב, שבר, ולעיתים שתיקה.
חוק פיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), שנחקק ב־2024, מציע לא רק תיקון משפטי – אלא גם הזדמנות לתפוס מחדש את השליטה על הנרטיב.
להפוך את השתיקה לפעולה.
את העוול – להצהרה.
את התחושה של "אין מה לעשות" – למהלך של מיקוד, בחירה וצדק.
במאמר זה נבקש להאיר את המשמעות האישית־משפחתית של הגשת תביעה לפי החוק, גם מעבר לשיקולים משפטיים או כלכליים.
כשהמעגל נסגר מהכיוון הלא צפוי
משפחות רבות לא מחפשות נקמה.
הן לא רוצות להיות בבתי משפט, להיחשף שוב לפצע או להיגרר לתהליך ארוך.
אבל ברגע מסוים – הן נחשפות לכך שמי שפגע בהן, או משפחתו, תוגמל בעבור המעשה.
לפעמים זה תשלום כספי.
לפעמים זו הוקרה בטלוויזיה מקומית.
ולפעמים זה פשוט הידיעה שמישהו במקום אחר רואה במחבל – גיבור.
וברגע הזה משהו נשבר – אבל גם משהו מתעורר:
רצון לומר בקול ברור – "הסיפור לא שלכם. הוא שלנו."
מהי "שליטה מחודשת על הסיפור"?
לא מדובר רק במשפט, אלא בבחירה להחזיר לעצמנו:
- את המילים – במקום שהמחבל ייזכר כ"לוחם", הוא ייזכר כרוצח
- את הצדק – במקום שהעולם יתעלם, תהיה אמירה משפטית רשמית
- את ההובלה – לא לחכות שמישהו אחר יפעל – אלא לבחור לפעול
זוהי לא פעולה של חולשה, אלא של עוצמה שקטה.
פעולה שמציבה גבול:
עד כאן.
לא כל תיק נסוב סביב פיצוי – לפעמים המאבק עצמו הוא היעד
עבור משפחות רבות, הפיצוי הכספי הוא משני.
ההכרה – היא העיקר.
עצם זה שבית משפט בישראל יאמר:
"נעשה פה מעשה תועבה, ומי שתיגמל על כך – אחראי."
פסק דין כזה לא מוחק את הכאב, אבל הוא מתקן משהו ביסוד – הוא הופך את הקורבן לפועל.
הוא מחזיר כוח למי שנלקח ממנו כל הכוח.
עבור הדור הבא – גם אם לא עבורנו
ילדים שגדלו בלי הורה. הורים שאיבדו ילד.
ברבות השנים, השאלה לא נעלמת – רק משנה צורה:
"עשינו משהו כדי להילחם בזה?"
"הגשנו תביעה? דיברנו? פעלנו?"
הגשת תביעה לפי החוק היא לא רק צדק אישי – היא מסמך לדור הבא.
היא אמירה משפחתית: לא שתקנו.
לא ויתרנו.
לא הסכמנו שהם יכתיבו את הסיפור.
לסיכום
חוק פיצוי קורבנות טרור מאפשר לנפגעים לבחור לפעול.
גם כשאין סיכוי לגבייה.
גם כשקשה לחשוב על עוד ניירת, תצהיר, או דיון.
כי לפעמים, עצם הפעולה היא הריפוי.
ההצהרה היא הפיצוי.
והבחירה – היא הדרך היחידה להחזיר לעצמנו את מה שנלקח לא רק בגוף, אלא בזהות.
במשרדנו אנחנו רואים כל תיק לא רק כתיק משפטי – אלא כסיפור משפחתי.
אנחנו הולכים יד ביד עם משפחות שבוחרות לא להישאר בצד.
לא להשלים.
לא לשתוק.
אם גם אתם מרגישים שזה הזמן להחזיר לעצמכם שליטה – אנחנו כאן.
להקשיב. ללוות. ולתבוע בשמכם.
