מבוא
למרות שהרמת משאות כבדים היא מנת חלקם של סבלים, מחסנאים ופועלי תעשייה – גם מלגזנים נדרשים לעיתים קרובות לשלב בין נהיגה לבין מאמץ פיזי. פעולות כמו קשירה, פיזור, הרמה או תיקון של מטענים, התכופפות מתחת לרמפות, פתיחת דלתות כבדות, או חיבור משטחי סחורה – חושפות את המלגזן לעומסים חוזרים בגב, כתפיים וידיים. לאורך זמן, תנועות חוזרות אלו, גם אם אינן טראומתיות ברגע אחד, מצטברות לפגיעה הידועה כמיקרו-טראומה תעסוקתית – נזק מצטבר העלול לזכות את הנפגע בפיצוי משפטי ונכות תפקודית מוכרת.

מהם מנגנוני הפגיעה השכיחים?

1. כיפוף והרמה חוזרים של משאות
   • גם משטחים קלים יחסית, כאשר מרימים אותם עשרות פעמים ביום, יוצרים עומס חוזר על חוליות הגב, דיסקים בין-חולייתיים, גידים ומפרקים.
2. תנועות סיבוב עם עומס משולב
   • כאשר המלגזן מבצע תנועת סיבוב (למשל לפנות את הגוף מהמושב או לסובב חפץ תוך אחיזה בו), מופעל כוח צדי על עמוד השדרה והכתפיים.
3. רעד וויברציה ממושכים מהמלגזה עצמה
   • חשיפה מתמשכת לרעידות מעבירה עומס על עמוד השדרה המותני, מפרקי האגן והגב התחתון – במיוחד ברצפת עבודה לא ישרה.
4. חוסר גיוון בתנוחות
   • ישיבה סטטית ממושכת משולבת עם רגעים קצרים של הרמה פתאומית – יוצרים "שבירה" מבנית שמחלישה בהדרגה את מערכת השלד.

כיצד משפיע הנזק על התפקוד היומיומי והמקצועי?

1. כאבים כרוניים בגב תחתון וצוואר
   • המלגזן מתחיל לחוש כאב מפושט או ממוקד, שמתגבר במאמץ ואף מופיע בזמן מנוחה, נסיעה או שינה.
2. הגבלה בתנועה ובגמישות
   • קושי להתכופף, להסתובב במושב, להרים חפץ מהרצפה או לעלות במדרגות.
3. חולשה בגפיים, הקרנת כאב
   • פגיעה עצבית אפשרית כתוצאה מפריצת דיסק או לחץ על עצב – תורמת לתחושת נימול, חולשה או כאב בכתפיים, ידיים או רגליים.
4. ירידה בכושר העבודה
   • העובד מאט, נדרש להפסקות תכופות, מתקשה לבצע חלק מתפקידי התפקיד – מה שעלול להוביל לצמצום שעות או הפסקת עבודה.

דרכי אבחון מתקדמות

1. בדיקה קלינית אורתופדית ונוירולוגית
   • בדיקת טווחי תנועה, רגישות, סימני לחץ עצבי, תפקוד גידים ושרירים.
2. MRI עמוד שדרה (מותני/צווארי)
   • מציג פריצות דיסק, היצרויות תעלת עמוד השדרה, דלקות פרקים, שינויים ניווניים או לחץ על שורשים עצביים.
3. צילומי רנטגן
   • משמשים לזיהוי שחיקה בעצמות, יישור עקומת עמוד השדרה, והסתיידויות.
4. EMG/NCS (בדיקות הולכה עצבית)
   • לזיהוי פגיעה עצבית במקרים של הקרנת כאב, ירידה בתחושה או חולשה בגפיים.

כיצד מעריכים את אחוזי הנכות?

1. נכות רפואית לפי תקנות הביטוח הלאומי
   • בהתאם לסוג הפגיעה:
     • כאב גב כרוני עם הגבלה בתנועה – 5%–10%.
     • פריצת דיסק עם הקרנה – 15%–30%.
     • מגבלה קשה בתפקוד או צורך בניתוח – גם מעל 40%.
2. נכות תפקודית
   • נגזרת מההשפעה על יכולת העבודה של המלגזן בפועל.
   • גם נכות רפואית "נמוכה" עשויה להיחשב כבעלת משקל תפקודי גבוה במקצוע פיזי, ולהוביל לפיצוי משמעותי יותר.
3. חוות דעת מומחים תעסוקתיים
   • כוללת פירוט הפגיעה, הסבר הקשר לעבודה, השפעה על כושר השתכרות ואחוזי נכות מוצעים.

כיצד משתלבת הפגיעה בתביעת פיצויים?

1. הכרה כפגיעת עבודה (מיקרו-טראומה)
   • במקרים בהם הפגיעה נובעת מחשיפה חוזרת ולא מאירוע בודד, ניתן לבקש הכרה מביטוח לאומי או לתבוע את המעסיק.
   • נדרש תיעוד תעסוקתי, רפואי וחוות דעת מקצועית.
2. מרכיבי הפיצוי
   • החזר הוצאות רפואיות – טיפולים, בדיקות, שיקום, תרופות.
   • אובדן כושר עבודה – זמני או קבוע, מלא או חלקי.
   • כאב וסבל – בגין הפגיעה באיכות החיים.
   • פיצויים עתידיים – במקרה של צורך בהסבה מקצועית או טיפולים ארוכי טווח.

סיכום

מיקרו-טראומה עקב הרמת משאות כבדים אצל מלגזנים היא פגיעה מצטברת, שיכולה להיראות שולית ביום-יום – אך גורמת לנזק עמוק ומתמשך למערכת השלד והשרירים. באמצעות תיעוד נכון, אבחון מדויק וחוות דעת רפואית ומשפטית – ניתן לבסס תביעת נזקי גוף או מחלת מקצוע ולהבטיח לנפגע את הזכויות המלאות לשיקום ופיצוי.