יישום עקרון הידיעה המאוחרת לפי חוק פיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), תשפ"ד–2024
משפחות שכולות ונפגעי טרור עשויים לגלות רק לאחר שנים רבות כי המחבל שביצע את הפיגוע שבו נפגעו – או בני משפחתו – קיבלו תגמול כלשהו על מעשה הטרור: מענק, קצבה, מלגה או אף פרסום אוהד.
ברגע הזה עולה שאלה קריטית:
האם ניתן עדיין להגיש תביעה, גם אם עברו שנים רבות מאז הפיגוע?
התשובה טמונה באחד העקרונות החשובים והייחודיים של החוק:
עקרון "הידיעה המאוחרת" – שנועד לאפשר הגשת תביעות גם זמן רב לאחר הפיגוע, בתנאים מסוימים.
במאמר זה נציג מקרה בוחן לדוגמה, ננתח את ההשלכות המשפטיות, ונסביר כיצד החוק מטפל בשאלת ההתיישנות כאשר המידע על התגמול מתגלה באיחור.
מקרה בוחן (מבוסס על תרחיש אמיתי):
משפחתו של חייל שנהרג בפיגוע בשנת 2013 נחשפת בשנת 2024 לכתבה באתר חדשות פלסטיני. בכתבה מצולם טקס חלוקת מענקים למשפחות "השהידים", בהם מופיע שמו ותמונתו של המחבל שביצע את הפיגוע.
המשפחה נדהמת לגלות שהרשות הפלסטינית משלמת קצבה חודשית קבועה למשפחת המחבל מאז 2014 – אך המידע מעולם לא פורסם בעברית, ולא הוזכר בפרסומים ישראליים רשמיים.
מה אומר החוק במקרה כזה?
חוק פיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה) קובע תקופת התיישנות של 7 שנים, אך לא מהמועד שבו התרחש הפיגוע – אלא מהמועד שבו נודע לתובע (או שהיה עליו לדעת) על קיומו של התגמול.
זהו חריג חשוב לעקרון ההתיישנות בדין האזרחי, והוא נועד לאפשר תביעות גם שנים רבות לאחר הפיגוע – כל עוד המידע על התגמול לא היה גלוי או נגיש.
תנאים להגשת תביעה על בסיס גילוי מאוחר:
- קיים פיגוע טרור מזוהה שבו התובע או קרובו נפגע
- התגמול למחבל או למשפחתו לא היה ידוע לתובע בזמן אמת
- התגמול התגלה רק בשנים האחרונות – באמצעות מקור אמין (תקשורת, דו"ח, הדלפה)
- התביעה מוגשת בתוך 7 שנים ממועד הגילוי, לא ממועד הפיגוע
שאלת "הידיעה הסבירה" – מבחן בית המשפט
החוק אינו דורש רק היעדר ידיעה בפועל, אלא בוחן גם:
האם אדם סביר במצבו של התובע היה מגלה את התגמול מוקדם יותר?
למשל:
- אם התגמול פורסם באתר לא נגיש, בשפה זרה – ייתכן שבית המשפט יקבל את טענת הגילוי המאוחר
- אם התגמול דווח בעיתונות הישראלית ונשמט מעיניהם – ייתכן שייקבע כי "היה עליהם לדעת" קודם
ראיות שתומכות בטענת גילוי מאוחר:
- צילום מסך או תיעוד של מועד פרסום המידע
- תצהיר מטעם התובע על מועד הגילוי האישי
- חוות דעת תקשורתית על שפת הפרסום, נגישות הציבור אליו, והאם הופץ בעבר בישראל
- מכתבים שנשלחו לרשויות (למשל: לצה"ל, למשרד הביטחון) ובתגובה נמסר שלא קיים מידע על תגמול
לסיכום:
| שאלה | תשובה לפי החוק |
|---|---|
| עברו מעל 7 שנים מהפיגוע | לא רלוונטי – ההתיישנות נמדדת ממועד גילוי התגמול |
| נודע למשפחה רק לאחרונה על תגמול למחבל | ניתן לתבוע – אם לא חלפו 7 שנים ממועד הגילוי |
| המידע היה זמין ברשת אך לא בעברית | עדיין עשוי להיחשב "גילוי מאוחר" אם לא היה סביר לצפות שידעו |
דוגמה משפטית נוספת:
במקרה בו משפחה הגישה תביעה בשנת 2025 על פיגוע שאירע בשנת 2008, אך הוכיחה כי רק ב־2021 נודע לה על קיומה של קרן סיוע למחבל, בית המשפט קבע:
"העובדה שהפיגוע התרחש לפני 17 שנה אינה רלוונטית – השאלה היא מתי נודע לתובעים על התגמול, ומה עשו מרגע הגילוי."
במשרדנו אנו מתמחים בזיהוי עילות לתביעה גם במקרים שבהם נראה שהזמן עבר – אך למעשה, העילה נולדה רק עם גילוי חדש.
אם נודע לכם רק לאחרונה שהמחבל שפגע בכם או ביקיריכם זכה לתגמול – ייתכן שיש לכם עדיין זכות מלאה להגיש תביעה לפי החוק.
פנו אלינו לבדיקת זכאות – ללא התחייבות.
