משרד הביטחון

תביעות נגד משרד הביטחון

בלא מעט מקרים, אנשי כוחות הביטחון עלולים לסבול מפציעות שונות ומורכבות הנגרמות כתוצאה מתנאי השירות, אשר כוללים עומסים פיזיים ונפשיים, פגיעות בקרב ומחלות מורכבות שעלולות ללוות את המשרת לשארית חייו.
כגון, נכות או פגיעה נפשית, פוסט טראומה ואף מחלות אוטואימוניות וכן מגוון מחלות ותסמינים, לדוגמא: סכרת, פיברומיאלגיה ודלקות פרקים ועוד, אשר יכולים להתפרץ גם שנים לאחר השירות הביטחוני.
במקרים אלו, בהם משרתי כוחות הביטחון וההצלה סובלים מנכות פזית או נפשית עקב שירותם, הם זכאים להכרה בפגיעתם במשרד הביטחון ובין היתר זכאים למענק כספי, גמלה חודשית, לסיוע רפואי (תרופות וטיפולים), סיוע שיקומי ותעסוקתי, ניידות, התאמות לדיור ועוד.
בכדי להיות זכאים למגוון הרחב של ההטבות והזכויות של נכי משרד הביטחון, המשרתים נדרשים להתייצב מול וועדות רפואיות ולהוכיח את האירוע המזכה בהכרה (תנאי שירות או חבלה) ואת הקשר הסיבתי הרפואי.
עורך דין הפועל ומכיר את זכויות משרתי משרד הביטחון יוכל לסייע, ללוות ולייצג בתביעה להשגת מלוא הזכויות והטבות להן זכאים משרתי כוחות הביטחון וההצלה עקב שירותם.

שאלות ותשובות חשובות בנושא תביעות נגד משרד הביטחון​

ההכרה כנכה צה"ל מבוססת על מספר קריטריונים. ראשית, הפגיעה חייבת להיות קשורה לשירות הצבאי, בין אם במהלך השירות הסדיר, מילואים, או כתוצאה ישירה מהשירות. שנית, חייב להיות קשר סיבתי ברור בין השירות לבין הפגיעה או המחלה. לבסוף, הנכות חייבת להיות בדרגה מינימלית מסוימת כדי להיות מוכרת, כאשר הדרגה המינימלית משתנה בהתאם לסוג הפגיעה ונסיבותיה.

לוח הזמנים להגשת תביעה למשרד הביטחון משתנה בהתאם לסוג התביעה ונסיבותיה. באופן כללי, מומלץ להגיש את התביעה בהקדם האפשרי לאחר הפגיעה או גילוי המחלה. עם זאת, החוק מאפשר הגשת תביעה גם שנים לאחר השחרור, אם ניתן להוכיח קשר בין הפגיעה לשירות. במקרים מסוימים, כמו בתביעות הנוגעות לתגמולי משפחות חללי צה"ל, יש מגבלות זמן ספציפיות שחשוב להיות מודעים אליהן.

התמודדות עם דחיית תביעה על ידי משרד הביטחון מתחילה בהבנת סיבת הדחייה. יש לבקש את הנימוקים המלאים לדחייה ולבחון אותם בקפידה. לאחר מכן, ניתן להגיש ערעור לוועדת הערר של משרד הביטחון, תוך הצגת ראיות נוספות או טיעונים חדשים שלא הובאו בפני הוועדה הראשונה. אם גם ערעור זה נדחה, קיימת אפשרות לערער לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.

סוגי הפיצויים בתביעות נגד משרד הביטחון מגוונים ותלויים בסוג התביעה ובנסיבותיה. עבור נכי צה"ל, הפיצויים יכולים לכלול תגמולים חודשיים, מענקים חד-פעמיים, הטבות רפואיות, סיוע בדיור ותעסוקה, והטבות נוספות. במקרה של משפחות שכולות, הפיצויים עשויים לכלול תגמולים חודשיים, מענקי הנצחה, וסיוע בתחומים שונים כמו חינוך ודיור. בנוסף, במקרים מסוימים של רשלנות חמורה, ייתכן שניתן לתבוע פיצויים נוספים מעבר למה שמוענק באופן רגיל.

ההבדל העיקרי בין תביעה למשרד הביטחון לבין תביעה לביטוח לאומי הוא בנסיבות הפגיעה ובמסגרת החוקית. תביעות למשרד הביטחון מתייחסות לפגיעות שאירעו במהלך או עקב השירות הצבאי, ומטופלות תחת חוק הנכים (תגמולים ושיקום). לעומת זאת, תביעות לביטוח לאומי מכסות מגוון רחב יותר של מצבים, כולל תאונות עבודה, נכות כללית ועוד. ההטבות והתגמולים שניתנים במסגרת משרד הביטחון נוטים להיות נדיבים יותר מאלו של הביטוח הלאומי.

כן, ניתן לערער על החלטת ועדה רפואית של משרד הביטחון. הערעור מוגש לוועדה רפואית עליונה, שהיא ערכאת הערעור על החלטות הוועדה הרפואית הראשונה. יש להגיש את הערעור תוך 30 יום מקבלת ההחלטה, ומומלץ לצרף חוות דעת רפואית נוספת או ראיות חדשות שלא הוצגו בפני הוועדה הראשונה. אם גם החלטת הוועדה העליונה אינה מספקת, ניתן לערער לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.

פגיעה גופנית

תביעות בגין פגיעה גופנית למשרד הביטחון מתייחסות לנזקים פיזיים שנגרמו לחייל או למשרת במהלך שירותו הצבאי או כתוצאה ישירה ממנו. פגיעות אלו יכולות לכלול מגוון רחב של מצבים, החל מפציעות קלות ועד לפגיעות חמורות ומורכבות. הליך התביעה כולל בדרך כלל בדיקות רפואיות מקיפות, הערכת אחוזי נכות, וקביעת הקשר הסיבתי בין השירות הצבאי לפגיעה. חשוב לציין כי משרד הביטחון מכיר גם בפגיעות שהתפתחו לאורך זמן, כמו נזקי שמיעה או בעיות גב, ולא רק בפגיעות שנגרמו כתוצאה מאירוע חד פעמי. הפיצוי עבור פגיעות גופניות יכול לכלול תגמולים חודשיים, טיפולים רפואיים, שיקום, ומגוון הטבות נוספות, בהתאם לחומרת הפגיעה והשפעתה על חיי היומיום של הנפגע.

פגיעה נפשית

תביעות בגין פגיעה נפשית למשרד הביטחון מתייחסות למצבים נפשיים שנגרמו או החמירו כתוצאה מהשירות הצבאי. פגיעות אלו כוללות מגוון של הפרעות נפשיות, כאשר הנפוצה ביותר היא הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). בניגוד לפגיעות גופניות, פגיעות נפשיות לעיתים קרובות קשות יותר לאבחון ולהוכחה, ודורשות תיעוד מקיף של הסימפטומים והשפעתם על תפקודו של הנפגע. הליך התביעה כולל בדרך כלל הערכות פסיכיאטריות, ולעיתים גם בדיקות נוירו-פסיכולוגיות. חשוב להדגיש כי משרד הביטחון מכיר בכך שפגיעות נפשיות יכולות להתפתח או להתגלות גם שנים לאחר השחרור מהצבא. הטיפול בתביעות אלו כולל לא רק פיצוי כספי, אלא גם מתן טיפול נפשי ושיקום, במטרה לסייע לנפגע להתמודד עם ההשלכות ארוכות הטווח של הפגיעה הנפשית.

שירות צבאי הוא חלק מההווי הישראלי, הביטחון הוא ערך חשוב ואנחנו מודים לכל אלה שפועלים ביום ובלילה למען הביטחון של כולנו.

חיילים, אנשי שב"ס, שוטרים, לוחמי האש ויתר כוחות הביטחון וההצלה החשופים מדי יום לעבודה פיזית קשה, המלווה במראות קשים ועומס נפשי.

למשרדנו ניסיון רב בטיפול בתביעות הקשורות במשרד הביטחון, כולל הכרה בנכי צה"ל וטיפול בתביעות רגישות מול משרד הביטחון.

משרד הביטחון מעסיק לובשי מדים ואזרחים בתחומים שונים, בהם צה"ל, שירות בתי הסוהר, משטרח ישראל, גופים חשאיים, יחידות סמך של מערכת הביטחון ואזרחים עובדי צה"ל. בפועל, מדובר באחד המעסיקים הגדולים בישראל כשההתנהלות מול משרד הביטחון היא התנהלות שונה במהותה לעומת נפגעי עבודה המטופלים באמצעות ביטוח לאומי והמערכת המשפטית.

משרדנו מתמחה בהשגת הפיצויים המרביים עבורך ועבור משפחתך.

גם לנו האינטרס להשיג פיצויים מקסימליים כיוון ששכרנו מבוסס על הצלחה ואנו נלחם למצות את מלוא הזכויות עבורך ועבור משפחתך.