על הכוח שבהצהרה, הרתעה ומשמעות ציבורית לפי חוק פיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה)
כאשר שוקלים הגשת תביעה אזרחית לפי חוק פיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), תשפ"ד–2024, השאלה הראשונה שעולה היא:
האם יש ממי לגבות את הכסף?
אבל יש מקרים שבהם התשובה לכך שלילית – הנתבע הוא ישות עוינת, גוף שנסגר, או אדם חסר נכסים.
אז למה בכל זאת להגיש תביעה?
כי יש ערך אמיתי ומשמעותי לתביעה גם כשהפיצוי הכלכלי לא יגיע לעולם.
במאמר זה נציג את הסיבות והנסיבות שבהן לתביעה עצמה יש כוח הרתעתי, ציבורי, מוסרי ואסטרטגי, גם אם לא תסתיים בשקל אחד לחשבון הבנק של התובע.
1. הצהרה מוסרית ומשפטית – לשם ההכרה
תביעה אזרחית יכולה לשמש כצעד משפטי שמצהיר:
"המעשה הזה לא עובר בשתיקה – ומי שתגמל את המחבל יישא באחריות."
גם ללא גבייה, עצם קיומו של פסק דין:
- קובע עובדות
- יוצר אחריות מוסרית
- מוכר בזירה הציבורית והמשפטית כעמדה עקרונית של הנפגעים
- מעניק לנפגעים תחושת שליטה, תגובה וצדק – גם אם לא פיצוי
למשפחות רבות זהו ערך בפני עצמו, במיוחד כשהפיגוע טויח, הוזנח או הושתק.
2. הרתעה כלפי עמותות וגופים אחרים
פסקי דין מהווים תקדים.
גם אם הנתבע אינו משלם בפועל – עמותות אחרות, גופים מממנים וקרנות זרות עוקבים בדריכות אחרי תיקים כאלה.
תביעה אזרחית אחת עלולה:
- לגרום לעמותה אחרת להקפיא פעילות דומה
- להרתיע תורמים מלהעביר כספים לגופים בעייתיים
- לגרום לגופי תקשורת לחשוב פעמיים לפני פרסום אוהד למחבלים
ההשפעה היא חינוכית, ציבורית ומשפיעה רוחבית.
3. חשיפת מידע ופיקוח ציבורי
בהליך תביעה, גם אם אין סיכוי לגבייה – אפשר:
- לבקש גילוי מסמכים
- לזמן עדים
- לחשוף את שיטות הפעולה של הנתבעים
- לתעד פרסומים, התנהלות והקשרים עם גופים חיצוניים
כל אלה יוצרים מנגנון בקרה ציבורית חשוב, במיוחד כשמדובר בעמותות שזוכות לתמיכה ממשלתית או בינלאומית.
4. תשתית לתביעות עתידיות
תביעה שמביאה לפסק דין גם בלי גבייה, משמשת:
- תקדים משפטי
- בסיס להמשך הליכים, בארץ ובחו"ל
- ראיה בהליכים מול גופים שלישיים – בנקים, קרנות, תורמים, רגולטורים
גם אם אין תועלת מיידית – מדובר בהשקעה אסטרטגית לטווח ארוך.
5. אמירה ציבורית, תקשורתית וחינוכית
תביעה כזו אינה רק מהלך משפטי – אלא צעד תודעתי.
היא הופכת את הפיגוע מסיפור פרטי לסוגיה ציבורית.
היא מייצרת שיח, מעלפת תופעות בעייתיות, ומחדדת את ההבחנה בין חופש ביטוי לבין תגמול טרור.
אז מתי זה נכון?
| מצב | האם מומלץ לתבוע? |
|---|---|
| אין נכסים לנתבע כרגע, אך יש פעילות ציבורית גלויה | כן – התביעה יכולה להשפיע על הפעילות |
| העמותה נסגרה, אך יש ממשיכים או שלוחות | כן – ניתן לבנות בסיס לתביעות נוספות |
| יש רק תיעוד ויזואלי/מילולי לתגמול | כן – אם הוא ברור וחזק, ניתן לבסס פסק דין הצהרתי |
| מטרת התביעה היא אמירה מוסרית ומשפחתית | בהחלט – זו אחת ממטרות החוק |
לסיכום:
לא כל תביעה נועדה רק לפיצוי כספי.
במקרים של טרור, כשצדק פלילי אינו אפשרי, התביעה האזרחית הופכת לכלי משמעותי לביטוי, להרתעה ולתיקון.
במשרדנו אנו בוחנים כל מקרה גם בפרספקטיבה רחבה – ומסייעים ללקוחות לתבוע במקרים שבהם המאבק העקרוני חשוב לא פחות מהתוצאה הכלכלית.
אם נפגעתם ואתם שוקלים תביעה גם כשאין סיכוי לגבייה – פנו אלינו ונבחן יחד את המשמעות הרחבה של הצעד המשפטי הזה.
