עומסים מכניים כתוצאה מתמרונים תכופים ברכב: הפגיעה השקטה של נהגים מקצועיים

מבוא
נהגים מקצועיים — ובפרט נהגי מוניות, רכבי הסעה, שליחויות, רכבי ביטחון או כלי רכב תפעוליים — נדרשים לבצע במהלך יום עבודתם תמרונים תכופים: פניות חדות, סיבובים צפופים, עצירות פתאומיות, התחמקויות ממכשולים, חניות חוזרות ונסיעות עירוניות לחוצות. תמרונים אלה יוצרים עומס מכני מצטבר על אזורים רגישים בגוף: עמוד השדרה הצווארי והמותני, חגורת הכתפיים, מפרקי הברכיים ואפילו שורש כף היד. לאורך זמן, עומס זה עלול להוביל לפגיעות במערכת השלד והשרירים, פגיעה תפקודית ונכות מוכרת לצורך תביעות פיצוי.

---

מהם מנגנוני הפגיעה השכיחים?

1. תנועות חדות חוזרות של פלג גוף עליון
   • סיבוב הראש התכוף לצפייה במראות צד ואחור, הפניית הגב לצורך תמרון רוורס או תצפית על נוסעים – יוצרים עומס חוזר על חוליות הצוואר והכתפיים.
2. הפעלת כוח חד-צדדית על חגורת הכתפיים והגב
   • תפעול הגה, העברת הילוכים, משיכת בלם יד או הנפת יד לעצירה – כל אלו גורמים לעומס חוזר מצד אחד של הגוף בלבד.
3. בלימות תכופות ותנודות של פלג הגוף
   • עצירות פתאומיות או שינוי כיוון בנהיגה גורמים למיקרו-רעידות ותזוזות חוזרות, שמתורגמות לעומס שרירי-מפרקי בלתי מורגש אך מצטבר.
4. ישיבה דרוכה בתנוחה לא ארגונומית
   • בעת תמרון, הנהג נוטה להטות את גופו קדימה, להזיז את הברך או להתכופף – מה שמוביל לשחיקה מצטברת של הדיסקים הבין-חולייתיים או של המפרקים הסינוביאליים.

---

כיצד משפיע הנזק על התפקוד היומיומי והמקצועי?

1. כאבים צוואריים וגביים מתמשכים
   • תחושת נוקשות, הקרנה, או כאב חד המופיע לאחר נהיגה ממושכת או פעילות גופנית פשוטה.
2. הגבלה בתנועה או בטווח תמרון
   • נהג שמתקשה להסתובב, להביט במראה האחורית או לנהוג ברוורס – מאבד מיעילותו ואף מסכן את בטיחותו.
3. חולשה בידיים או נימול
   • תסמונות הקשורות ללחץ עצבי מהצוואר או הכתפיים (כמו פריצות דיסק או לחץ על עצבים), מתבטאות בפגיעה בכוח האחיזה או ברגישות תחושתית.
4. פגיעה בכושר העבודה
   • כאשר הנהג נדרש לצמצם את משך הנהיגה, לקחת הפסקות לעיתים תכופות או להימנע ממשימות מסוימות – נפגעת פרנסתו באופן ישיר.

---

דרכי אבחון מתקדמות

1. בדיקה קלינית אורתופדית/נוירולוגית
   • הערכה של טווחי תנועה, רגישות, בדיקות נוירולוגיות להולכה עצבית והערכת סימנים לדלקות או שחיקה מפרקית.
2. MRI עמוד שדרה (צווארי/מותני)
   • הכלי המרכזי לאבחון פריצות דיסק, לחץ על שורשים עצביים, תהליכים ניווניים או פגיעות סחוסיות.
3. EMG/NCS
   • משמש לזיהוי פגיעות עצביות בגפיים שמקורן בצוואר, כתף או גב – נפוץ אצל נהגים הסובלים מתמרון רב.
4. צילום רנטגן / אולטרסונוגרפיה מפרקית
   • מאפשרים להעריך שינויים במבנה המפרק, הסתיידות, נוזלים או קרעים חלקיים ברקמות רכות.

---

כיצד מעריכים את אחוזי הנכות?

1. נכות רפואית לפי תקנות הביטוח הלאומי
   • נקבעת לפי מידת הפגיעה התפקודית, טווחי תנועה, קיומה של הקרנה עצבית, וממצאי הדמיה:
     • נזק קל או דלקת רכה – 5%–10%
     • בלט או פריצת דיסק עם הגבלה בתנועה – 10%–20%
     • פגיעה עצבית או מגבלה קשה בתפקוד – גם 30%–50% ואף יותר
2. נכות תפקודית
   • משקפת את ההשפעה המעשית על יכולת הנהג לתפקד בתפקידו בפועל.
   • לדוגמה: נהג שאינו יכול לבצע תמרונים, לנהוג שעות רצופות או להפעיל מערכות רכב – ייחשב לבעל נכות תפקודית גבוהה גם עם נכות רפואית בינונית.
3. חוות דעת רפואית תעסוקתית
   • חיונית להוכחת הקשר הסיבתי בין התמרונים לבעיה הרפואית, ולתמיכה בתביעת פיצויים או בקשה להכרה בביטוח לאומי.

---

תביעת פיצויים – מתי וכיצד?

1. הכרה כפגיעת עבודה מתמשכת (מיקרו-טראומה)
   • לא נדרשת תאונה בודדת — מספיק להראות תהליך של שחיקה חוזרת שנגרם מתנאי העבודה.
2. דרישות עיקריות להכרה:
   • הוכחת תפקוד נהיגה שכולל תמרון רב, תנועות חוזרות ולחץ על מפרקי הגוף
   • תיעוד רפואי לאורך זמן
   • חוות דעת רפואית מקצועית שמצביעה על קשר סיבתי
3. מרכיבי הפיצוי האפשריים
   • אחוזי נכות רפואית/תפקודית – מענק או קצבה בהתאם
   • החזר הוצאות רפואיות – טיפולים, הדמיה, תרופות
   • אובדן כושר עבודה – זמני או קבוע
   • פיצוי על כאב וסבל – בגין פגיעה באיכות החיים

---

סיכום

עומסים מכניים הנוצרים מתמרונים תכופים ברכב הם פגיעה מצטברת, מתעתעת, אך מוכרת היטב. חשוב לא להזניח את הכאב או להסתפק באבחון שטחי. נהגים מקצועיים חשופים לשחיקה גבוהה במיוחד – אך גם זכאים למיצוי זכויות רפואיות ומשפטיות. תיעוד נכון, חוות דעת מקצועית, וליווי משפטי מדויק – יבטיחו את קבלת הפיצוי המלא.