פגיעה בעבודה, הנפגע, המוסד לביטוח לאומי וכל מה שביניהם

דעה רווחת של מרבית העובדים שפנו למשרדנו, ואם לא של כולם, שיש אבסורד בהתנהלות מול המוסד לביטוח לאומי. בתיאוריה לא צריך להיות כל חשש בפניה למוסד לביטוח לאומי. הרי מחלקת נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי הוקמה במטרה אחת והיא לדאוג לציבור העובדים.

העובד משלם מידי חודש בחודשו חלק משכרו למוסד לביטוח לאומי, ובתמורה לכך זוכה למעטפת ביטחון כלכלית, בריאותית וסוציאלית. הרי אין אותיות קטנות ולא מדובר בחברת ביטוח שצריכה להציג רווחים נאים לדירקטוריון.

לכאורה, אין למוסד לביטוח לאומי אינטרס לא לשלם, מפני שלא אמור להיות לו אינטרס כזה. בפועל, אנחנו נוכחים לראות כי לאן שלא תפנו תמצאו שורה ארוכה של עובדים שעברו חוויה מטלטלת, בלתי נעימה בלשון המעטה. שתכליתה חוסר יכולת לקבל את הפיצויים והזכויות המלאות המגיעות להם לאחר פגיעה בעבודה.

חשוב להבהיר שהקושי קיים אצל כלל ציבור העובדים. אצל עובדים מקצועיים, שכירים, פועלים וגם אצל מנהלים בכירים ואף מנכ"לים של חברות. במהלך השנים פנו למשרדנו גם עמיתים למקצוע – עורכי דין, אשר אינם מתמחים בהתנהלות מול המוסד לביטוח לאומי, ואף הם ביקשו ממשרדנו ליווי משפטי בהליכים למימוש זכויותיהם לאחר פגיעה בעבודה.

כמובן שלמוסד לביטוח לאומי יש מחויבות להגן על כספי הציבור, מפני כאלה המבקשים לעצמם פיצוי שלא מגיע להם או זכויות שאינן מגיעות להם על פי חוק. במצב הנוכחי, נראה כי החומות שנועדו להגן על כספי הציבור, הפכו למבצר שמונע מנפגעי עבודה לקבל את הזכויות המגיעות להם.

אין ספק שלא כל מי שפונה בתביעה לפגיעה בעבודה דובר אמת. מטבע הדברים מחלקת נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי נאלצת להתמודד עם הניסיונות הללו ולכן הוקם מערך חקירות העורך  בדיקות רפואיות ונעזר בפקידי תביעה שבוחנים כל סטייה קלה בתיאור האירוע, הוצאת היסטוריה רפואית שעלולה לשמש לרעת הנפגע וחיפוש אחר תלונות דומות בעברו הרפואי (גם אם חלפו שנים רבות והכאב חלף). הביטוח הלאומי לא מהסס לבצע תחקורים של מעבידים, עמיתים לעבודה ובירורים נוספים. כל זאת באמצעות מערך משפטי ענף הכולל עשרות עורכי דין שתפקידם הוא לעמוד לצד הביטוח הלאומי כנגד הנפגע. נפגעי עבודה סובלים מהיפוך של היוצרות. אם בעבר הנחת העבודה היתה כי אתה דובר אמת וצריכים להוכיח כי אמרת דבר שקר, על מנת שלא תקבל את זכויותיך. כיום, הנחת העבודה היא שנפגעי העבודה אומרים שקר, לא מקבלים את זכויותיהם וצריכים להוכיח למוסד לביטוח לאומי או במקביל לבית המשפט כי הם דוברים אמת על מנת ולקבל את כל הזכויות המגיעות להם בשל פגיעה במקום העבודה.

המנגנון שנוצר בביטוח לאומי ונותני השירותים למוסד זה מורכב מאנשים רבים המתפרנסים ומתוגמלים "מתפיסת" נפגעי עבודה שלכאורה שיקרו בתביעתם. המנגנון והעובדים בו מתוגמלים על פי הפיצוי, הקצבאות והזכויות שנחסכו מהמוסד לביטוח לאומי להעניק לנפגעים ומכאן שיש כאן תחרות ואובדן אובייקטיביות מצד כלל העובדים במנגנון זה שלמעשה פועלים בשיטתיות כנגד כלל נפגעי העבודה בישראל. חמור מכך, מדינת ישראל מאבדת בשל ניפוח המנגנון הזה את עצם האחריות החברתית שלה כלפי העובדים במשק. נתקלנו במקרים רבים בקרב לקוחותינו, באפתיות ולעיתים גם בפעולות מכוונות מצד המנגנון שפועל עבור ביטוח לאומי, שנועדו להכשיל תביעה מוצדקת.

דוגמה חמורה לכך היא לקוח המשרד, בחור צעיר בשנות ה-30 לחייו שעבד בתור מנופאי, יצא מאתר בניה בסיום יום עבודה ובדרכו הביתה נדרס על ידי רכב חולף, הפציעה גרמה לנזק חמור בברך ימין עם קרע במניסקוס המדיאלי.

משרדנו פנה למוסד לביטוח לאומי בתביעה להכרה בתאונת עבודה שהכיר בפגיעה. אולם פתאום, לאחר ההכרה, ביטוח לאומי שינה כיוון וביקש לבצע בדיקות נוספות מבלי לפרט מהי הסיבה ושלח חוקר פרטי לביתו של הנפגע.

רק בהמשך התברר כי המעסיק שהינו קבלן כח אדם שמספק שירותים לחברה שהעסיקה בפועל את הפועל, הוציא תלוש שכר פיקטיבי מחברה אחרת שאינה פעילה. המוסד לביטוח לאומי שלח חוקרים פרטיים לחקור את הלקוח ובמשך חודשים ארוכים חזר שוב ושוב על החקירה כאשר הלקוח מוזמן לחזור לחקירות.

לאור התנהלות המוסד פנינו לבית הדין לעבודה בתביעה להכרה בתאונת העבודה. בבית הדין המוסד לביטוח לאומי טען לראשונה שהדחיה אינה בשל התלוש הפיקטיבי אלא כיוון שפעל וביצע בדיקות ולא השיג כל אישור שהנפגע עבד באתר של החברה המעסיקה. כל זאת למרות שהתאונה התרחשה מטרים ספורים מחוץ לאתר הבניה בו עבד. 

המוסד לביטוח לאומי טען שאף ניסה לפנות לחברה המעסיקה ולאשר שאכן הלקוח עבד באתר ביום התאונה ולא קיבל מידע. משרדנו חקר ופנה לחברה המעסיקה והתגלה שקיים דוח סודי שהמוסד לביטוח לאומי הסתיר מהתובע ומבית הדין.

בסמוך לאחר התאונה חוקר של המוסד לביטוח לאומי הגיע לאתר הבניה ותחקר את מנהל העבודה שאישר שלמרות שהתובע אינו מועסק ע"י החברה המעסיקה אלא אצל קבלן שנותן שירותי מנופאים לחברה זו, הוא מכיר את הנפגע ומאשר שעבד באותה תקופה באתר ואף שיודע שנפגע בתאונת דרכים.

כל המידע הזה הועבר למוסד לביטוח לאומי והוסתר מהתובע ומבית הדין. כאשר המידע התקבל והועבר לבי"ד ניתנה המלצה ברורה למוסד לאשר את התביעה ובנוסף קנס חריג על ההתנהלות בסך של 2000 ש"ח.

לא כל מה שקובע ארגון גדול כמו ביטוח לאומי הוא הרג ובל יעבור. אנחנו אף פעם לא נרתעים ממשימות קשות, עושים ונעשה הכול על מנת להביא פיצוי הולם ללקוחותינו.

 

  • כל האמור במאמר זה הינו מאמר דעה שגובשה נוכח ניסיון של למעלה מעשור בייצוג אלפי נפגעים מול המוסד לביטוח לאומי

שתפו את המקרה

הצלחות אחרונות

אודות עו"ד יעקב (קובי) כהן

משרד עורכי דין יעקב (קובי) כהן הוקם בשנת 2010.
עו"ד יעקב (קובי) כהן מתחמה בתיקי נזיקין, תאונות דרכים, ביטוח לאומי, פיצויים בגין רשלנות ומפגעים, וכן בתיקי רשלנות רפואיות.

עקבו אחרינו

מהמדיה