האם הוא מרתיע תורמים זרים, ומה נדרש מהעמותות כדי להגן על עצמן?
החוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), תשפ"ד–2024, יוצר מציאות משפטית חדשה בישראל:
עמותות, גופים ואנשים פרטיים יכולים להיתבע על כך שהעניקו תגמול – כספי, תודעתי או אחר – למחבל או למשפחתו, גם אם לא היו מעורבים ישירות בפיגוע.
החוק נחקק במטרה להרתיע תמיכה בטרור, להילחם במנגנוני ההאדרה והעידוד למחבלים, ולאפשר לנפגעים לפעול משפטית נגד מי שמתגמל את מבצעי הפיגועים.
אך כמו כל חוק רחב היקף, גם לחוק זה יש השלכות נלוות – ובהן גם השפעה על תחום המימון הזר לעמותות בישראל.
במאמר זה נבחן את ההשפעה האפשרית של החוק על גיוס תרומות, על תורמים בחו"ל, ועל אחריות העמותות הפועלות בישראל – גם אם כוונותיהן הומניטריות.
כיצד החוק משפיע על תורמים זרים?
חשש מהסתבכות משפטית
תורמים פרטיים, קרנות פילנתרופיות וארגונים ממשלתיים מחו"ל עלולים לחשוש שתרומתם לעמותה ישראלית עלולה – גם אם לא בכוונה – לשמש בין היתר לתגמול עקיף למחבלים, ולהוביל לתביעה אזרחית לפי החוק.
לדוגמה:
- קרן אמריקאית שתורמת לעמותה המסייעת לאסירים ביטחוניים
- תורם פרטי שמממן מלגות ל"ילדי שהידים" מבלי לבדוק את הרקע
- ממשלה זרה שתומכת בעמותה המפרסמת מחבלים כגיבורים לאומיים
גם אם התרומה לא נועדה לכך – לפי החוק, די בכך שניתן לקשור את ההטבה למחבל או למשפחתו כדי לבסס עילה לתביעה.
האם החוק יוצר אפקט הרתעה?
כן, במידה מסוימת – והוא נועד לכך.
תורמים זרים עשויים לשאול:
- האם יש סיכון משפטי בהמשך התמיכה?
- האם העמותה משתמשת בכסף באופן שמעלה חשש?
- האם ייתכן שבעתיד תתפרסם תביעה שתחשוף את שמם?
לכן, כבר עם כניסת החוק לתוקף, ניתן להבחין בעלייה בפניות של גופים זרים לבחינה מחודשת של שיתופי פעולה, הגבלות על העברת כספים, ודרישה לשקיפות מוגברת מצד עמותות ישראליות.
מה צריכות עמותות בישראל לעשות כדי להגן על עצמן?
עמותות רבות אינן עוסקות ישירות בפוליטיקה או בטרור – אך עלולות להיחשף לתביעה אם לא נוקטים בזהירות.
1. בדיקת הנהנים מהשירותים
לוודא כי עזרה, מענקים או פרסים אינם מגיעים – במישרין או בעקיפין – למי שביצע פעולת טרור, או למשפחתו.
2. שקיפות בדיווחים הכספיים
פרסום דוחות ברורים שמהם ניתן ללמוד על מטרות התרומות, היקף הפעילות, ומיהם מקבלי התמיכה.
3. אמירות פומביות זהירות
הימנעות משפה שעלולה להתפרש כתמיכה, הצדקה או האדרה של מחבלים – גם אם בכסות תרבותית או דתית.
4. עדכון סעיפי תרומה ואחריות משפטית
יש לעגן חוזית מול תורמים את התחייבות העמותה לא לעשות שימוש בכספים לתגמול מחבלים, ולספק מסלולי פיקוח ברורים.
5. ייעוץ משפטי מבעוד מועד
רצוי שכל עמותה הנתמכת מחו"ל תקבל חוות דעת משפטית עדכנית ביחס לפעילותה, למניעת חשיפה לתביעות עתידיות.
האם תורם זר יכול להיתבע לפי החוק?
התשובה היא כן, במקרים מסוימים.
החוק מאפשר לתבוע גם אדם פרטי, אם יוכח שהעביר תגמול למחבל – במישרין או דרך גוף מייצג – ביודעין או ברשלנות חמורה.
אם התורם פעל ללא בדיקת נאותות בסיסית – עלול בית המשפט לראות בו כמי שהיה עליו לדעת.
לסיכום:
| שאלה | תשובה |
|---|---|
| האם החוק חל גם על פיגועים שבוצעו מחוץ לישראל? | כן, אם הנפגע הוא אזרח ישראלי והתגמול נעשה בגין אותו מעשה |
| האם ניתן לתבוע עמותה ישראלית שתומכת במשפחות אסירים? | כן, אם יוכח קשר ישיר או עקיף למחבל הספציפי |
| האם תורמים מחו"ל עשויים להימנע מתמיכה? | כן – החוק יוצר אפקט של הרתעה משפטית ומוסרית |
| מה עמותות צריכות לעשות? | לבדוק את הנהנים, לפעול בשקיפות, להימנע מהאדרה, ולייעץ משפטית |
במשרדנו אנו מלווים עמותות, גופי מימון ותורמים בבדיקת סיכונים משפטיים – כדי להבטיח שהפעילות החברתית לא תתפרש כתמיכה בטרור.
לצד זאת, אנו מייצגים נפגעים ומשפחות בתביעות נגד גופים שנתנו תגמול למחבלים – בין אם במישרין ובין אם בהסוואה.
