ימי כיף, ימי גיבוש, טיולים ופעילויות חברתיות מטעם העבודה נחשבים לחלק בלתי נפרד מתרבות ארגונית מודרנית.
הם נועדו לשפר את האווירה, לחזק את הקשרים בין העובדים ולהעלות את המוטיבציה.
אבל מה קורה כשהשמחה נגמרת במיון?
האם פגיעה במהלך פעילות כזו נחשבת תאונת עבודה לכל דבר ועניין?
המסגרת המשפטית – לא רק בתוך המשרד
חוק הביטוח הלאומי קובע כי פגיעה תיחשב תאונת עבודה אם התרחשה "תוך כדי ועקב העבודה".
הפסיקה הרחיבה את המונח כך שיכלול גם פעילויות מחוץ לשעות העבודה הרגילות, כל עוד הן מתקיימות ביוזמת המעסיק ובמסגרת הקשר התעסוקתי.
במילים אחרות – אם המעסיק ארגן, מימן או עודד את ההשתתפות, יש סיכוי גבוה שהפגיעה תזכה להכרה.
מתי יום כיף נחשב חלק מהעבודה?
בתי הדין לעבודה בחנו לאורך השנים כמה קריטריונים:
- יוזמת המעסיק – האם הפעילות אורגנה על ידו או על ידי גורם מטעמו.
- מימון והפקה – האם המעסיק נשא בעלויות.
- חובת השתתפות – גם אם לא פורמלית, האם היה לחץ חברתי או מקצועי להגיע.
- קשר לתפקיד – למשל, פעילות שנועדה לשפר עבודת צוות.
סוגי האירועים החריגים האפשריים
- תאונות ספורט (כדורגל, קיאקים, טיפוס).
- פגיעות עקב ליקוי בטיחותי במקום האירוע.
- תאונות דרכים בדרך לאירוע ובחזרה ממנו.
- אירועי אלימות או תקיפה מצד משתתפים אחרים.
מי אחראי לפיצוי?
- המעסיק – אם הפעילות הוכרה כחלק מהעבודה, חלה עליו חובת ביטוח ובטיחות.
- מקום האירוע – אחראי לשמירה על תנאי בטיחות נאותים.
- חברת ההפקה – אם שכרה המעסיק לארגון הפעילות.
- ביטוח לאומי – אם האירוע הוכר כתאונת עבודה.
הוכחת המקרה – מה כדאי לאסוף?
- הזמנה רשמית או תכתובות המעידות שהפעילות הייתה מטעם העבודה.
- דו"ח פציעה ממקום האירוע או המעסיק.
- תיעוד רפואי סמוך לאירוע.
- עדויות עובדים שהשתתפו.
הפיצוי האפשרי
- מהביטוח הלאומי – דמי פגיעה, פיצוי בגין נכות זמנית או קבועה.
- תביעה נזיקית – נגד הגורם האחראי לליקוי הבטיחותי.
- החזר הוצאות – על טיפולים ושיקום מעבר לכיסוי הרגיל.
לסיכום
גם מחוץ למשרד, האחריות של המעסיק ושל יתר הגורמים לא נעלמת.
פגיעה בזמן יום כיף עשויה להיות מוכרת כתאונת עבודה – ולהקנות זכויות ופיצויים משמעותיים.
במשרדנו אנו בוחנים כל מקרה לגופו, כדי להבטיח שהעובד יקבל את מלוא ההכרה והפיצוי שמגיעים לו, גם אם הפגיעה אירעה כשהוא לבש בגד ים ולא חליפה.
