תקלות במעליות אינן תופעה נדירה, אך כאשר הן מתרחשות במהלך העבודה – התוצאה עשויה להיות פגיעה חמורה: נפילה חופשית, עצירה פתאומית, כליאה ממושכת בתא או חשיפה לעשן וחום במקרה של תקלה חשמלית.
אירועים כאלה נחשבים במקרים רבים לאירוע חריג בעבודה, ולעיתים אף לתאונת עבודה מובהקת, המאפשרת לנפגע למצות זכויות מול המוסד לביטוח לאומי ואף נגד גורמים נוספים.

מתי האירוע ייחשב תאונת עבודה?

ההכרה תינתן כאשר:

1. האירוע התרחש תוך כדי ועקב העבודה – למשל, שימוש במעלית להעברת ציוד או הגעה למחלקה אחרת.
2. קיים קשר סיבתי רפואי בין התקלה לבין הפגיעה (פיזית או נפשית).
3. יש תיעוד ראייתי – דו"ח תקלה, עדויות, רישום רפואי מיידי.

גם פגיעה נפשית (כגון חרדה או PTSD) עשויה להיחשב חלק מהנזק, אם תוכח.

אחריות המעסיק, הבעלים וחברות האחזקה

חוקי הבטיחות בעבודה וחוק המעליות מטילים חובות ברורות:

• המעסיק – לדאוג שהמעליות במבנה תקינות ומטופלות באופן סדיר.
• הבעלים/המחזיק במבנה – חובת תחזוקה ואחזקה שוטפת, התקשרות עם חברת מעליות מורשית.
• חברת האחזקה – אחריות מקצועית לתחזוקה מונעת ותיקון תקלות בהתאם לתקן.

כאשר אחת מהחובות הללו מופרעת – ייתכן ותקום עילת תביעה נזיקית.

סוגי הפגיעות הנפוצות

• שברים, נקעים וחבלות עקב נפילה או עצירה פתאומית.
• פגיעות גב וצוואר כתוצאה מטלטלה חזקה.
• פגיעות נפשיות – חרדה ממעליות, התקפי פאניקה, הפרעות שינה.
• נזקי בריאות עקב שהייה בתא סגור ללא אוורור לאורך זמן.

ראיות חשובות לניהול התביעה

• דו"ח תקלה רשמי של חברת המעליות.
• רישומי תחזוקה ובדיקות תקופתיות.
• עדויות עובדים או עוברי אורח שהיו במקום.
• תיעוד רפואי מיידי.

פיצוי אפשרי

• מהמוסד לביטוח לאומי – דמי פגיעה, קצבת נכות זמנית/קבועה, מימון שיקום.
• מתביעת נזיקין – פיצוי על כאב וסבל, אובדן השתכרות, הוצאות רפואיות, פגיעה באיכות חיים.

לסיכום

תקלה במעלית במקום העבודה אינה אירוע "טכני" בלבד – היא עלולה לגרום לנזק פיזי ונפשי משמעותי.
הכרת האירוע כתאונת עבודה ופעולה מהירה לאיסוף ראיות הן המפתח למיצוי הזכויות.
במשרדנו אנו מלווים נפגעים משלב התיעוד הראשוני ועד קבלת הפיצוי המלא, תוך בדיקה קפדנית של אחריות כלל הגורמים המעורבים.