מבוא

התקף לב או שבץ מוחי הם אירועים רפואיים מסכני חיים, שלעיתים עשויים להיגרם כתוצאה מעומס יתר, מתח נפשי קיצוני או מצבי לחץ בעבודה. השאלה המרכזית היא האם ניתן להכיר באירוע לבבי או שבץ מוחי כתאונת עבודה, כך שהעובד יהיה זכאי לפיצויים מביטוח לאומי והטבות נוספות.

במאמר זה נבחן באילו מקרים ניתן להוכיח קשר סיבתי בין העבודה לבין האירוע הלבבי או השבץ, מהם השלבים להגשת תביעה לביטוח לאומי, ואילו מסמכים דרושים כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה.


האם התקף לב או שבץ מוחי יכולים להיחשב כתאונת עבודה?

כן, בתנאים מסוימים.
✔ ביטוח לאומי עשוי להכיר בהתקף לב או שבץ מוחי כתוצאה ישירה מאירוע חריג בעבודה, אך יש צורך להוכיח שהאירוע לא היה מקרי, אלא נבע מעומס קיצוני, מתח חריג או מאמץ בלתי שגרתי.


כיצד ביטוח לאומי בוחן את הקשר בין העבודה לבין האירוע הלבבי?

כדי שהתקף לב או שבץ מוחי יוכרו כתאונת עבודה, על העובד להוכיח קשר סיבתי בין מאורע חריג בעבודה לבין האירוע הרפואי. ביטוח לאומי בוחן:

1️⃣ האם היה אירוע חריג?

2️⃣ תזמון האירוע הרפואי ביחס לאירוע החריג

3️⃣ האם לעובד היו גורמי סיכון רפואיים קודמים?


דוגמאות למקרים שהוכרו כתאונת עבודה

מנהל שעבר התקף לב בעקבות פיטורים בלתי צפויים.
עובד שנדרש לעבוד שעות נוספות רבות תחת לחץ קיצוני, ולמחרת עבר שבץ מוחי.
פקיד קבלה שנקלע לריב קשה עם לקוח אלים ולאחר מכן חווה התקף לב.
מנהל פרויקט שהתמודד עם כשל משמעותי בעבודה שגרם לו ללחץ נפשי גבוה, ובעקבותיו עבר אירוע מוחי.


כיצד להגיש תביעה להכרה בהתקף לב או שבץ כתאונת עבודה?

שלב 1: תיעוד האירוע החריג בעבודה

✔ יש לוודא כי המעסיק מדווח על האירוע ומכין דו"ח אירוע מסודר.
✔ אם היו עדים לאירוע החריג, כדאי לקבל מהם עדות כתובה.


שלב 2: תיעוד רפואי מיד לאחר האירוע

✔ יש להגיע לחדר מיון או לרופא מיד לאחר האירוע הרפואי ולוודא שהרופא מציין בתיק הרפואי את סיבת האירוע (לחץ בעבודה, מתח נפשי חריג וכו').
✔ לבקש דו"ח רפואי מפורט על מצבו של העובד, כולל:


שלב 3: הגשת תביעה לביטוח לאומי

✔ יש להגיש טופס 211 – תביעה להכרה בתאונת עבודה.
✔ עובדים שכירים נדרשים לצרף טופס 250 מהמעסיק, עצמאים יגישו טופס 283.
✔ יש לצרף מסמכים רפואיים ודוחות המעידים על האירוע החריג בעבודה.


שלב 4: בדיקה רפואית וקביעת אחוזי נכות

✔ ביטוח לאומי ישלח את התיק לוועדה רפואית, אשר תבחן את הקשר בין האירוע החריג לבין הפגיעה הלבבית.
✔ אם האירוע יוכר כתאונת עבודה, העובד עשוי להיות זכאי לדמי פגיעה ולהכרה כנכה עבודה, עם זכאות לקצבאות או מענקים חד פעמיים.


מה עושים במקרה של דחיית התביעה?

❌ ביטוח לאומי דוחה לעיתים קרובות תביעות מסוג זה בטענה שאין קשר ישיר בין האירוע החריג לבין הפגיעה הרפואית. במקרה כזה ניתן:
להגיש ערר לוועדת העררים של ביטוח לאומי.
להציג חוות דעת רפואית נוספת שתומכת בקשר בין האירוע לבין הפגיעה.
לפנות לייצוג משפטי של עורך דין המתמחה בתאונות עבודה, אשר יכול להגיש ערעור לבית הדין לעבודה אם הערר נדחה.


שאלות נפוצות בנושא הכרה בהתקף לב או שבץ כתאונת עבודה

מהו הזמן המקסימלי בין האירוע החריג לבין ההתקף כדי שהתביעה תוכר?

🔹 בדרך כלל עד 24 שעות. ככל שהזמן בין האירוע החריג לאירוע הלבבי ארוך יותר, כך יהיה קשה יותר להוכיח קשר סיבתי.

אם היו לי בעיות לב לפני כן, האם אוכל לקבל הכרה כתאונת עבודה?

🔹 ייתכן שכן. אם האירוע החריג החמיר את המצב הקיים והוביל ישירות להתקף, ניתן לטעון להחמרה בעקבות לחץ בעבודה.

האם מתח נפשי מתמשך בעבודה יכול להיחשב כסיבה מספקת?

🔹 לרוב לא. ביטוח לאומי מחפש אירוע חד-פעמי וחריג שגרם ללחץ קיצוני, ולא מתח מתמשך.

אם ביטוח לאומי דחה את התביעה, האם יש סיכוי בערעור?

🔹 בהחלט. במקרים רבים, חוות דעת רפואיות נוספות או תצהירי עדים יכולים לשנות את ההחלטה בערעור.

סיכום – האם התקף לב או שבץ בעבודה יכולים להיות מוכרים כתאונת עבודה?

כן, בתנאים מסוימים, כאשר ניתן להוכיח כי האירוע נגרם כתוצאה ממצב חריג בעבודה.
✔ יש להציג תיעוד רפואי, חוות דעת מומחים ועדויות על האירוע החריג.
במקרה של דחייה, ניתן להגיש ערעור ולחזק את הטענות עם ראיות נוספות.
סיוע משפטי יכול לשפר משמעותית את הסיכוי להכרה בתביעה וקבלת פיצוי הולם.

🔹 סובלים מהתקף לב או שבץ שנגרם מלחץ בעבודה?
🔹 אל תוותרו – ייתכן שאתם זכאים לפיצויים משמעותיים! פנו לייעוץ משפטי מקצועי ובדקו את זכויותיכם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *