כאשר עומס פיזי יומיומי מוביל לשחיקה שקטה
מבוא
עבודת מחסן דורשת פעילות פיזית מתמשכת: הרמת קרטונים, גרירת משטחים, כיפופים חוזרים, עמידה ממושכת ולעיתים גם שימוש בציוד ידני לא ממונע. כל אלה מציבים את הגב התחתון, ובעיקר את עמוד השדרה המותני, תחת עומס יומיומי רב. לאורך זמן, עומסים אלו עלולים להוביל ל־שחיקה של דיסקים, פריצות, בלטים, דלקות כרוניות או שברי מאמץ, שהופכים לבעיות גב חוזרות ומגבילות. בעיות אלה מזכות לא אחת בהכרה כפגיעה תעסוקתית בתביעת נזקי גוף.
מנגנוני הפגיעה השכיחים
- הרמה חוזרת של משאות כבדים ללא טכניקה נכונה
- פעולה המעמיסה על הדיסקים הבין-חולייתיים וגורמת למיקרו-קרעים או בלטים דיסקליים.
- כיפוף, פשיטה וסיבוב תוך כדי נשיאת משקל
- תנועות בלתי טבעיות עם עומס חזק על הגב התחתון גורמות לנזק מצטבר למבנה עמוד השדרה.
- עבודה רציפה ללא מנוחות
- גורמת לעייפות שרירית, לפיצוי יציבתי לא נכון ולשחיקה מואצת.
- תנאים סביבתיים בעייתיים
- משטחי עבודה קשים, טמפרטורה לא מבוקרת, היעדר ציוד ארגונומי – מגבירים את העומס על הגב.
כיצד משפיעה הפגיעה על תפקוד יומיומי?
- כאבים קבועים בגב התחתון
- מחמירים בסוף יום עבודה ולעיתים קיימים גם במנוחה או בשינה.
- נוקשות והגבלה בתנועה
- קושי בהתכופפות, קימה מישיבה, הרמה או גרירה.
- הקרנה לרגליים (סיאטיקה)
- במקרים של לחץ על עצב הסיאטיק – תחושת נימול, שריפה או חולשה.
- עייפות גופנית וחוסר יכולת לעבודה פיזית ממושכת
- גם מטלות פשוטות הופכות קשות או בלתי אפשריות לביצוע.
דרכי האבחון המתקדמות
- בדיקה קלינית אורתופדית/נוירולוגית
- הערכת טווחי תנועה, תגובה לכאב, רפלקסים ותחושה.
- MRI עמוד שדרה מותני
- מאפשר אבחון בלט דיסק, פריצת דיסק, שינויים ניווניים או דלקות מקומיות.
- צילומי רנטגן בעמידה
- לזיהוי שחיקה, שינוי זוויות חוליות או הצרויות.
- בדיקות הולכה עצבית (EMG/NCS)
- במקרים של הקרנה עצבית – לזיהוי מעורבות עצבית ולשלילת נזק נוירולוגי.
כיצד מעריכים את אחוזי הנכות?
- נכות רפואית לפי תקנות המוסד לביטוח לאומי
- נקבעת לפי עוצמת הכאב, ממצאים קליניים והיקף הפגיעה:
- כאבים בלבד – 5%–10%
- בלט דיסק עם מגבלת תנועה – 10%–20%
- פריצת דיסק עם הקרנה או הגבלה קשה – 25% ומעלה
- נקבעת לפי עוצמת הכאב, ממצאים קליניים והיקף הפגיעה:
- נכות תפקודית
- נמדדת לפי היכולת להמשיך לבצע את העבודה בפועל.
- עובד מחסן שאינו מסוגל להרים ציוד, להתכופף או לעמוד שעות – עשוי להיחשב לבעל נכות תפקודית גבוהה גם אם הנכות הרפואית מתונה.
- חוות דעת תעסוקתית
- נדרשת לקביעת הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה לפגיעה, ולהערכת האפשרות לעבודה עתידית.
תביעת פיצויים – מתי וכיצד?
- הכרה במיקרו-טראומה כפגיעת עבודה
- יש להוכיח שמדובר בפעולות חוזרות לאורך זמן במסגרת העבודה – ולא בפציעה חד-פעמית.
- מה נדרש לצורך התביעה?
- תיעוד רפואי עקבי (רצוי מיום גילוי התסמינים)
- תיאור תנאי העבודה: משקל חפצים, תדירות הרמה, אופי המשמרות
- חוות דעת רפואית-משפטית שמוכיחה קשר סיבתי
- מרכיבי הפיצוי האפשריים:
- אחוזי נכות רפואית ותפקודית – מענק חד פעמי או קצבה חודשית
- החזר הוצאות רפואיות – טיפולים, תרופות, שיקום
- פיצוי על כאב וסבל – בהתאם לפגיעה באיכות החיים
- אובדן כושר עבודה – מלא או חלקי, זמני או קבוע
סיכום
עבודת מחסן, על אף שהיא נפוצה ואינה נתפסת כ"מסוכנת", כוללת עומס פיזי אינטנסיבי מתמשך על הגב התחתון. זיהוי מוקדם של הפגיעה, אבחון מקצועי ותיעוד רפואי מדויק – הם הבסיס להכרה בנזק כתוצאה מהעבודה, ולקבלת פיצוי הולם.
