סקירה משפטית לפי חוק פיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), תשפ"ד–2024
אחת השאלות החשובות ביותר שעולות בעקבות חוק פיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), שנכנס לתוקפו בשנת 2024, היא:
האם ניתן להגיש תביעה אזרחית בישראל נגד הרשות הפלסטינית או גופים הפועלים מחוץ לישראל – בשל תגמול למחבלים?
התשובה: כן, אך נדרשת בחינה משפטית מדוקדקת. החוק מעניק אפשרות תביעה רחבה, אך יש להכיר את המורכבויות המשפטיות הכרוכות בכך.
במאמר זה נבחן את המסגרת החוקית, את המגבלות והאפשרויות בפועל, וכן את האתגרים והפתרונות הנוגעים לתביעות מסוג זה.
❖ מה קובע החוק החדש?
חוק פיצוי קורבנות טרור מאפשר לכל נפגע טרור, או בני משפחתו, להגיש תביעה אזרחית בישראל נגד:
- אדם
- עמותה
- תאגיד
- גוף ממשלתי או מדינתי
אשר תגמל או תמך כספית במבצעי פעולות טרור או במשפחותיהם, בין אם באופן ישיר או עקיף, וללא תלות במיקומו הגאוגרפי של הנתבע.
❖ האם ניתן לתבוע את הרשות הפלסטינית?
✔ תיאורטית – כן:
הרשות הפלסטינית עומדת בקריטריונים של "גוף מתגמל טרור" לפי החוק, לנוכח העברות כספים קבועות וידועות למשפחות מחבלים.
✔ בפועל – קיים תקדים:
כבר בשנים קודמות הוגשו תביעות נגד הרשות הפלסטינית בגין פיגועים, וחלקן אף הסתיימו בפסקי דין לטובת התובעים, כולל פסקי דין של מיליוני שקלים.
אחת המפורסמות שבהן: תביעת משפחת גולדשטיין, בה נפסקו פיצויים בגובה מאות מיליוני שקלים.
✔ בעיה עיקרית – אכיפה:
גם אם מתקבל פסק דין, אכיפתו מחוץ לישראל – ובעיקר בשטחי הרשות – מורכבת ואף עלולה להיות בלתי אפשרית, בשל היעדר שליטה בפועל על נכסים.
❖ האם ניתן לתבוע עמותות או גופים זרים?
בהחלט. החוק אינו מגביל את התביעה לגופים הפועלים בישראל. ניתן לתבוע:
- עמותות זרות שמעבירות כספים למחבלים
- קרנות פילנתרופיות שמממנות משפחות אסירים ביטחוניים
- גופים מדינתיים זרים (כפוף לפסיקות בנושא חסינות מדינתית)
תנאי סף:
- שהגוף נתבע מבצע פעילות גלויה או מתועדת של תגמול למחבלים
- שהפיגוע שבו נפגע התובע מזוהה כפעולת טרור
- שקיימת אפשרות סבירה לאתר נכסים של הנתבע הנמצאים בישראל או במדינות שישראל מקיימת עמן שיתוף פעולה משפטי
❖ אתגר: חסינות מדינה זרה
כאשר תביעה מוגשת נגד מדינה זרה, עשוי לעלות טיעון של "חסינות ריבונית", המונעת הגשת תביעות אזרחיות נגדה בבתי המשפט בישראל.
עם זאת, פסיקות בינלאומיות ובעיקר בארה״ב מצביעות על חריגים – במקרים של תמיכה ממוסדת בטרור, ייתכן שניתן לעקוף את החסינות.
❖ פתרונות משפטיים:
| אתגר | פתרון אפשרי |
|---|---|
| חוסר יכולת לאכוף פסק דין בשטחי הרשות | חיפוש נכסים של הרשות בישראל או במדינות שותפות |
| גוף זר שפועל מאחורי מסך של עמותה או חברה קשורה | חשיפת מבנה הבעלות והצגת ראיות להעברת כספים |
| טענת חסינות מדינה זרה | הצגת תשתית ראייתית שהמדינה תומכת ישירות בטרור (חריג לחסינות) |
❖ מתי כדאי להגיש תביעה כזו?
- כאשר ברור שהגוף הנתבע מתגמל באופן קבוע מחבלים
- כאשר ניתן לקשור אותו (גם בעקיפין) לאירוע שבו נפגעתם
- כאשר קיימת אפשרות ריאלית לאיתור נכסים של הגוף הנתבע
לסיכום:
כן, ניתן להגיש תביעה אזרחית בישראל גם נגד הרשות הפלסטינית, גופים זרים, ועמותות מחוץ לישראל, לפי חוק פיצוי קורבנות טרור.
הצלחת התביעה תלויה באיסוף ראיות איכותי, בניתוח משפטי מדויק, וביכולת לאכוף את פסק הדין על נכסים ממשיים של הנתבע.
במשרדנו אנו מלווים תובעים גם בתיקים מורכבים מול גופים זרים, עם ניסיון באיתור נכסים, הכנת חוות דעת משפטיות, ושיתופי פעולה עם עורכי דין במדינות נוספות.
📞 לבדיקת זכאות וליווי אישי בתביעה – פנו אלינו עכשיו.
