כאשר עובד נפגע בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, הוא למעשה נמצא במפגש בין שני מסלולי פיצוי שונים:
מצד אחד – ביטוח לאומי, המעניק זכויות סוציאליות לנפגעי עבודה.
מצד שני – חברת הביטוח המבטחת את הרכב לפי חוק הפלת"ד.
האם מצב כזה מאפשר "פיצוי כפול" – או שהחוק מגביל את הסכומים?
שני המסלולים – מטרות שונות
- ביטוח לאומי – נועד להבטיח קיום כלכלי, מימון טיפולים ושיקום, ומתמקד בהפסדי השתכרות ובנכות מעבודה.
- חברת הביטוח – נועדה לפצות על כלל הנזקים לפי עקרונות דיני הנזיקין, לרבות כאב וסבל, הפסדי שכר, הוצאות רפואיות ועזרה צד שלישי.
לכאורה, מדובר בשני מקורות שונים – אך המחוקק קבע מנגנון שמונע כפל פיצוי עבור אותו ראש נזק.
מנגנון הקיזוז
חוק הפלת"ד קובע כי כאשר נפגע מקבל תשלומים מביטוח לאומי עבור נזק מסוים (למשל אובדן שכר), סכום זה יקוזז מהפיצוי שיקבל מחברת הביטוח בגין אותו נזק.
המשמעות: ניתן להגיש תביעה בשני המסלולים, אך הסכומים יתואמו כך שלא יתקבל תשלום כפול.
מה כן ניתן לקבל בנוסף?
- כאב וסבל – ביטוח לאומי לא מפצה על רכיב זה, ולכן הפיצוי מחברת הביטוח אינו מקוזז.
- הוצאות חריגות שלא הוכרו בביטוח לאומי (למשל, ציוד שיקומי יקר במיוחד)
- פיצוי עתידי במקרים שבהם ביטוח לאומי הכיר בנכות נמוכה מהנכות שנקבעה בבית המשפט
דוגמה מעשית
נהג מונית שנפגע בתאונת עבודה מקבל מביטוח לאומי דמי פגיעה בסך 25,000 ₪.
בית המשפט קובע שמגיע לו פיצוי של 100,000 ₪ על הפסדי שכר – אך מקזז ממנו את הסכום שכבר שולם על ידי ביטוח לאומי.
עם זאת, הוא יקבל בנוסף פיצוי של 60,000 ₪ על כאב וסבל.
טעויות נפוצות של נפגעים
- הימנעות מתביעה נגד ביטוח לאומי מחשש לקיזוז – וכתוצאה מכך ויתור על תשלומים מוקדמים וחשובים.
- אי־תיאום בין התביעות – דבר שעלול להביא לפספוס ראיות או חוסר עקביות בין הגרסאות.
- הנחה ש"פיצוי כפול" אפשרי – מה שעלול ליצור ציפיות לא מציאותיות.
לסיכום
החוק מאפשר פנייה במקביל לביטוח לאומי ולחברת הביטוח – אך הסכומים מותאמים באמצעות קיזוז.
התועלת המרכזית בפנייה כפולה היא קבלת כספים כבר בשלבים מוקדמים (דרך ביטוח לאומי), תוך מיצוי רכיבים נוספים שלא מכוסים שם.
במשרדנו, אנו מנהלים את שני ההליכים במקביל – כדי להבטיח שהקיזוז לא יפגע בסכום הכולל שהנפגע מקבל.
