ניתוח משפטי על אחריותן של עמותות מקומיות ועל גבולות חופש הפעולה שלהן
חוק פיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), תשפ"ד–2024, נועד לאפשר לנפגעי טרור ולבני משפחותיהם להגיש תביעה אזרחית נגד כל מי שתיגמל מחבל או סייע באופן ישיר או עקיף לתמיכה במעשי טרור – גם אם לא השתתף בהם בפועל.
לצד מדינות זרות, גופים בינלאומיים ועמותות פלסטיניות, עולה שאלה מורכבת במיוחד:
האם גם עמותות רשומות בישראל עלולות להיתבע לפי החוק החדש?
במאמר זה ננתח את התנאים החוקיים לתביעה נגד עמותה ישראלית, נבחן מתי האחריות חלה, ומהם גבולות הפעולה של גוף הפועל כחוק אך נוגע בעקיפין בנושאים רגישים.
על מי חל החוק?
החוק חל על:
- מדינות ויישויות שלטוניות
- ארגונים, עמותות ותאגידים
- יחידים הפועלים מטעם גוף או עצמם
- כל מי שהעביר טובת הנאה למחבל או לסביבתו כתוצאה ממעשה טרור
אין דרישה לכך שהנתבע השתתף במעשה הטרור, אלא רק שניתן לקשור אותו לתגמול שבוצע בעקבותיו.
האם זה כולל עמותות ישראליות?
כן.
החוק אינו מבחין בין עמותות לפי מקום רישומן.
אם עמותה הפועלת בישראל נתפסת כמי שהעבירה סיוע ישיר או עקיף למחבל, למשפחתו, לאסירים ביטחוניים או לקרן תגמולים – היא חשופה לתביעה אזרחית לפי החוק.
מהי עילת התביעה נגד עמותה?
העילה מבוססת על העברת תגמול – בין אם כספי, שירותי, ציבורי או סוציאלי – אשר ניתן "בעד ביצוע מעשה טרור".
דוגמאות רלוונטיות:
- עמותה המעניקה שירותים לאסירים ביטחוניים שנידונו על רקע פיגועים.
- עמותה המממנת סיוע משפטי, מלגות, סיוע רפואי או תעסוקתי למחבלים או לבני משפחותיהם.
- ארגון המפרסם רשימות "שהידים" ומכבד את שמותיהם בטקסים ממומנים.
מתי עמותה עשויה לטעון להגנה?
עמותה תוכל לטעון כי:
- הסיוע ניתן על בסיס אוניברסלי (למשפחות נזקקות, ללא קשר לטרור)
- אין לה כל קשר לידע או מודעות לגבי המעשה הספציפי
- הפעולה שלה היא הומניטרית גרידא, נטולת הקשר אידיאולוגי
- הנתונים שעליהם מתבססת התביעה אינם נכונים או מסולפים
עם זאת, ככל שמוכח שהסיוע ניתן על רקע מעשה טרור ובשלו, ייתכן שבית המשפט יראה בכך "תגמול בפועל" גם אם לא הייתה כוונה כזו.
האם עמותות עלולות להיסגר או לאבד מימון?
במקרים חמורים, תביעה לפי החוק יכולה להוביל:
- לפסק דין כספי נגד העמותה
- לבקשה לעיקול נכסיה
- לפנייה לרשם העמותות לבחינת כשירותה
- להשפעה על יכולת גיוס התרומות והפעילות הציבורית שלה
דוגמה אפשרית
אם עמותה רשומה בישראל מפעילה מיזם מלגות ללימודים למשפחות אסירים פלסטינים, ובפועל המלגות ניתנות לבני משפחה של מחבלים שהורשעו ברצח ישראלים, קיימת אפשרות משפטית לטעון שהמלגה היא תגמול בעבור מעשה טרור – ולתבוע את העמותה לפי החוק.
לסיכום:
עמותות הפועלות בישראל אינן חסינות מתביעה לפי חוק פיצוי קורבנות טרור, אם ניתן להראות שהן העבירו תגמול – במישרין או בעקיפין – למבצעי טרור או לסביבתם הקרובה.
החוק החדש מרחיב את האחריות האזרחית גם לתחומים שבעבר נחשבו "הומניטריים", אך בפועל מייצרים תמריץ לטרור.
במשרדנו אנו יודעים לנתח פעילות עמותות, לזהות קשרים רלוונטיים, ולבנות תיק משפטי מבוסס היטב – תוך שמירה על החוק והאינטרס הציבורי.
אם נפגעתם בפיגוע ואתם מזהים גוף שתומך בפוגעים – פנו אלינו לבדיקת האפשרות לתבוע.
