בעולם העבודה, לא כל נהג הוא נהג מקצועי או "קבוע".
לעיתים, עובד שכלל אינו מוגדר כנהג בתפקידו – מתבקש להוביל ציוד, להסיע עובדים, או לבצע שליחות חד־פעמית.
כאשר מתרחשת תאונת דרכים במצב כזה, מתעוררת השאלה: האם יש הבדל בגובה הפיצוי ובאופן ניהול התביעה בין נהג קבוע לנהג מזדמן?
הגדרת המעמד – נהג קבוע מול נהג מזדמן
- נהג קבוע – עובד שתפקידו העיקרי כולל נהיגה באופן יומיומי (נהג משאית, נהג אוטובוס, שליח במשרה מלאה).
- נהג מזדמן – עובד שתפקידו אינו כולל נהיגה באופן שוטף, אך הוא מבצע אותה לעיתים לפי צורך או הוראה נקודתית.
ההבחנה הזו משפיעה הן על הערכת הפיצוי והן על היקף הכיסוי הביטוחי.
השפעה על חישוב הפסדי השכר
- נהג קבוע – הפסדי השכר מחושבים בדרך כלל בהתאם לשכרו כנהג ולפוטנציאל השתכרות בתחום זה. פגיעה ביכולת הנהיגה עלולה להוביל לפגיעה מלאה בפרנסתו.
- נהג מזדמן – הפסד ההשתכרות עשוי להיות נמוך יותר, אם תפקידו המרכזי אינו תלוי ביכולת הנהיגה, אך כן ניתן לטעון לפגיעה כללית בכושר העבודה.
השפעה על ביטוח וחוק הפלת"ד
שני הנהגים זכאים לפיצוי לפי חוק הפלת"ד אם התאונה אירעה "תוך כדי שימוש ברכב מנועי".
עם זאת:
- אצל נהג קבוע, קיימת לרוב פוליסת ביטוח חובה שמותאמת לעיסוקו, ולעיתים אף ביטוחי חיים/אובדן כושר עבודה ייעודיים.
- אצל נהג מזדמן, ההסתמכות תהיה בעיקר על ביטוח החובה של הרכב ועל ביטוח לאומי.
אחריות המעסיק
במקרה של נהג קבוע – המעסיק צפוי להיות מודע לסיכונים ולספק הדרכות, ציוד ובדיקות כשירות.
במקרה של נהג מזדמן – אם המעסיק לא דאג להכשיר או להתריע מפני סיכונים, ייתכן ויוכח רשלנות מצד המעסיק.
פגיעה בכושר הנהיגה – משמעות כפולה
נהג קבוע שיאבד את רישיון הנהיגה בשל הפגיעה – יאבד את עיסוקו המרכזי.
נהג מזדמן יוכל לעיתים להמשיך בעבודתו (בהתאמות), אך הפגיעה עשויה עדיין להשליך על תחומים אחרים – למשל, קידום או גמישות תעסוקתית.
לסיכום
ההבחנה בין נהג קבוע לנהג מזדמן אינה טכנית בלבד – היא משפיעה על אופי התביעה, היקף הפיצוי, ואסטרטגיית ניהול ההליך.
במשרדנו, אנו בוחנים לעומק את אופי ההעסקה, את תדירות הנהיגה, ואת היקף התלות המקצועית ביכולת הנהיגה – כדי למקסם את הפיצוי המגיע לנפגע.
