אחת הדילמות המורכבות בעולם הנזיקין היא השאלה מה עושים כשהנפגע חווה החמרה במצבו הרפואי – שנים לאחר שתביעתו הסתיימה.
האם ניתן לפתוח את התיק מחדש ולקבל פיצוי נוסף, או שהסכם הפשרה או פסק הדין "סוגרים את הדלת" סופית?
הכלל: סופיות הדיון
המשפט האזרחי מבוסס על עיקרון סופיות הדיון – לאחר שניתן פסק דין או נחתם הסכם פשרה, אין לשוב ולדון באותה תביעה.
המטרה היא למנוע התדיינות אינסופית ולתת ודאות לצדדים.
החריג: שמירת זכות לתביעה נוספת
עם זאת, ניתן במקרים מסוימים להשאיר בתיק סעיף שמירת זכות – קביעה מפורשת כי אם תחול החמרה רפואית, ניתן יהיה להגיש תביעה נוספת או להגדיל את הפיצוי.
חשוב לדעת:
- הסעיף חייב להיות מנוסח בצורה ברורה ומוסכמת מראש
- בהיעדר סעיף כזה – קשה מאוד לפתוח את התיק מחדש
מתי ניתן לנסות לפתוח תיק סגור?
- הוכחת נזק חדש ושונה – מצב רפואי שלא היה קיים בעת פסק הדין
- גילוי עובדות מהותיות שלא היו ידועות בזמן הדיון
- טענת הטעיה או מרמה בהליך הקודם (נדיר ומורכב להוכחה)
המסלול בביטוח הלאומי
בתביעות נכות מול המוסד לביטוח לאומי – המצב שונה.
החוק מאפשר להגיש בקשה להחמרת מצב בכל עת, עם מסמכים רפואיים עדכניים, ולדרוש קביעה מחודשת של אחוזי הנכות.
זהו הליך מנהלי, ולא פתיחה של תיק בית משפט.
המשמעות המעשית
בתביעות נזיקין אזרחיות (מול נהג פוגע או חברת ביטוח):
- ללא סעיף שמירת זכות – הסיכוי לפתוח את התיק מחדש נמוך מאוד
- עם סעיף כזה – נדרש להוכיח קשר סיבתי ברור בין ההחמרה לתאונה המקורית
המלצה אסטרטגית
בעת ניהול תביעות על פגיעות קשות, במיוחד כשהפגיעה עלולה להתדרדר עם השנים (פגיעות עצביות, אורתופדיות או מוחיות), כדאי לשקול לדרוש סעיף שמירת זכות בהסכם הפשרה.
כך ניתן להגן על הנפגע מפני מצב שבו יקבל פיצוי "חד־פעמי" ואז יגלה, שנים לאחר מכן, שהפגיעה החמירה משמעותית.
לסיכום
החמרה במצב רפואי היא מציאות רפואית מוכרת, אך במשפט האזרחי הדלת לפתיחה מחדש של תיק סגור היא צרה מאוד – אלא אם נערכים לכך מראש.
במשרדנו, אנו מתכננים את האסטרטגיה כך שתגן על זכויות הנפגע גם לעתיד, ולא רק לרגע מתן הפיצוי.
