מבוא
כאשר מדברים על נפגעי פעולות איבה, רבים מדמיינים פציעות פיזיות ברורות – שברים, כוויות, אובדן גפיים.
אך המציאות מורכבת בהרבה. נזקי גוף לא ישירים, כמו חרדה מתמשכת, התפרצות מחלות כרוניות, בעיות שינה, או החמרת מצב נפשי ופיזי – הם תוצאה נפוצה לא פחות של חשיפה לאירוע טרור או מתח ביטחוני.
האם נזקים אלה מוכרים לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה?
מה התנאים להכרה?
ואיך מוכיחים קשר בין החשיפה לאירוע לבין הפגיעה?
במאמר זה נסקור את המנגנון המשפטי והמעשי להכרה בנזקים בלתי נראים – שחשוב לטפל בהם בדיוק כמו בפציעות גלויות.
מה נחשב לנזק גוף "לא ישיר"?
❖ פגיעות שלא נגרמו ממגע ישיר עם פיצוץ, ירי או תקיפה – אלא מהשפעות משניות של האירוע.
דוגמאות נפוצות:
- הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD)
- חרדות קיומיות, התקפי פאניקה
- החמרת מחלה קיימת (כגון יתר לחץ דם, סוכרת, קרוהן)
- הפרעות שינה, אובדן תיאבון, הסתגרות חברתית
- תסמינים פיזיים ללא ממצא רפואי (כאב כרוני, עייפות קשה)
- החמרה במצב נפשי בעקבות חשיפה לטראומה של קרוב שנפגע
📌 פגיעה נפשית נחשבת נזק גוף לפי החוק – בתנאי שמוכח קשר סיבתי ישיר לאירוע.
כיצד מוכיחים קשר בין האירוע לנזק?
- תיעוד רפואי מהזמן הסמוך לאירוע
- פנייה לרופא משפחה, פסיכולוג או פסיכיאטר
- תלונות חוזרות ברשומות רפואיות על תסמינים נפשיים או פיזיים
- אבחון מקצועי
- חוות דעת של מומחה (לרוב פסיכיאטר או רופא פנימי)
- הצגת התפתחות התסמינים מאז האירוע
- הוכחת חשיפה ישירה או עקיפה לאירוע איבה
- מיקום בזמן הפיגוע/האזעקה/הירי
- עדויות, דו"חות משטרה/מד"א או כתבות עיתונאיות
האם ביטוח לאומי מכיר בנזקים כאלה?
✔ כן. חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה כולל גם פגיעות נפשיות ונזקים מתמשכים – לא רק פציעות גופניות ברורות.
❗ עם זאת – מדובר בתביעות מורכבות יותר, ולעיתים נדרשת עמידה איתנה מול ועדות רפואיות והצגת חוות דעת חיצונית כדי לשכנע בקיום הקשר הסיבתי.
השלבים להגשת תביעה בגין נזק לא ישיר:
- פנייה ראשונית לרופא וקבלת תיעוד רפואי
- פתיחת תיק בביטוח הלאומי (טופס תביעה לנפגע איבה)
- צירוף חוות דעת רפואית תומכת
- מעבר ועדה רפואית לקביעת נכות נפשית או גופנית
- קבלת החלטה – הכרה, קביעת אחוזי נכות, תגמולים וזכויות
אילו זכויות מגיעות לאחר ההכרה?
- טיפול רפואי מלא (כולל בריאות הנפש)
- תגמול חודשי או מענק חד-פעמי לפי אחוזי הנכות
- שיקום מקצועי או לימודי
- סיוע נפשי וסוציאלי
- פטור ממס הכנסה לנכות רפואית משמעותית
- הנחות בארנונה, תחבורה וסיוע בדיור – בהתאם לדרגת הפגיעה
סיכום
נזקי גוף לא ישירים – נפשיים, תפקודיים או רפואיים – הם פגיעות אמיתיות, עמוקות ומתמשכות.
החוק בישראל מכיר בזכות של נפגעי איבה לקבל הכרה, טיפול ופיצוי גם כשהפגיעה אינה נראית לעין.
✔ אם חוויתם הידרדרות בריאותית, חרדה או קושי תפקודי לאחר אירוע טרור – אל תוותרו.
✔ פנו לייעוץ רפואי ו/או משפטי, ובדקו את זכאותכם מול ביטוח לאומי.
✔ חשוב לפעול בהקדם – אך גם אם עבר זמן, ניתן לעיתים להגיש תביעה רטרואקטיבית.
📌 נפש פגועה שווה ערך לגוף פגוע – והזכות להכרה שייכת לכולנו.
