עובדים רבים מבצעים חלק ניכר מתפקידם כהולכי רגל – שליחים, פקחים, עובדי שטח, טכנאים, שוטרים, מדריכי תנועה ועוד.
כאשר אחד מהם נפגע בתאונת דרכים בזמן מילוי תפקידו, מתעוררת השאלה:
האם מדובר בתאונת דרכים לפי חוק הפלת"ד, בתאונת עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי – או בשניהם גם יחד?
ההגדרה המשפטית – הולך רגל כנפגע בתאונה
חוק הפלת"ד מגדיר "הולך רגל" כמי שנמצא על הכביש או בסמוך לו, ואינו נוסע ברכב מנועי.
פגיעה בו עקב שימוש ברכב מנועי (גם אם הרכב היה חונה אך הופעל לצורך כלשהו) נחשבת תאונת דרכים.
ההקשר התעסוקתי – "תוך כדי ועקב העבודה"
חוק הביטוח הלאומי מוסיף שכדי שתוכר תאונת עבודה, על האירוע להתרחש:
- תוך כדי העבודה – בזמן ביצוע משימה מטעם המעסיק.
- עקב העבודה – בקשר ישיר לפעולה שנעשתה לצורכי העבודה.
כך, אם שליח רגלי נפגע בעת חציית כביש כדי למסור מסמך, האירוע יכול להיות מוכר בשני המסלולים.
שילוב בין ההכרות – פלת"ד וביטוח לאומי
בפועל, נפגעים במקרים כאלה מגישים:
- תביעת פלת"ד – מול מבטחת הרכב הפוגע.
- תביעה לביטוח לאומי – כנפגעי עבודה.
הפיצוי הסופי יותאם כך שלא תתקבל כפילות תשלומים, אך לעיתים השילוב מגדיל את ההחזר הכולל.
סוגיות ייחודיות
- הפסקת צהריים או שליחות אישית – עלולה להוביל לדחיית ההכרה כתאונת עבודה, אם אין קשר ישיר למשימה המקצועית.
- פגיעה בשטח פרטי של המעסיק – עשויה להיות מוכרת רק כתאונת עבודה ולא כתאונת דרכים, אם אין מעורבות של רכב מנועי.
- רכב של המעסיק – אם הפגיעה נגרמה על ידי רכב החברה, עשויה להתעורר שאלה של אחריות והשתתפות עצמית.
דוגמה מהפסיקה
פקח עירוני שנפגע כהולך רגל על ידי רכב חולף בעת שעמד במעבר חצייה סמוך למקום עבודתו – הוכר כנפגע גם לפי חוק הפלת"ד וגם כנפגע עבודה, מה שאיפשר לו ליהנות משני מסלולי הפיצוי.
לסיכום
פגיעה כהולך רגל במהלך העבודה יכולה להיחשב גם תאונת דרכים וגם תאונת עבודה – אך ההכרה הכפולה אינה אוטומטית ודורשת תיעוד ברור של נסיבות הפגיעה.
במשרדנו, אנו מלווים נפגעים מהשלב הראשון, כדי להבטיח שההליך ינוהל נכון מול כל הגורמים – ולמקסם את הפיצוי שמגיע להם.
