מבוא
עובדי הייטק מבלים שעות רבות מול מחשבים, לעיתים ללא תנועה משמעותית של הגוף. ישיבה ממושכת, עבודה מול מסכים, והיעדר תנועה מגוונת יוצרים עומס סטטי מתמשך על אזור הצוואר והכתפיים. עומס זה, אף שאינו חד או טראומתי, עלול לאורך זמן לגרום לנזקים מצטברים – מה שמכונה מיקרו-טראומה – ולהוביל לפגיעות אורטופדיות משמעותיות ולירידה בכושר העבודה.


מהם מנגנוני הפגיעה השכיחים?

  1. ישיבה ממושכת ללא תנועה
    • כשעובד שוהה במשך שעות באותה תנוחה מול מסך, שרירי הצוואר והכתפיים פועלים באופן סטטי כדי לייצב את הראש, מה שגורם לעייפות שרירית, קיצור שרירים ודלקות מקומיות.
  2. יציבה לקויה והטיית הראש קדימה
    • מסכים שאינם בגובה העיניים גורמים להטיית הראש קדימה, דבר שמגביר משמעותית את העומס על חוליות הצוואר והשרירים התומכים.
  3. מתח נפשי כרוני
    • לחץ בעבודה משפיע גם על השרירים – בעיקר אלו של חגורת הכתפיים – וגורם להתכווצויות שריריות ממושכות שמעודדות כאבים כרוניים.
  4. חוסר איזון שרירי
    • עבודה במנחים קבועים מביאה להתנוונות שרירים מסוימים ולעומס יתר על אחרים, במיוחד באזורים כמו הטרפז העליון, שרירי הצוואר העמוקים והשרירים המייצבים של השכמות.

השפעת הפגיעה על התפקוד היומיומי והמקצועי

  1. תסמינים גופניים
    • כאבים בצוואר ובכתפיים, נוקשות תנועה, הקרנת כאב לידיים או לראש (צוואר תפוס הגורם לכאבי ראש).
    • תחושת כובד או שריפה בין השכמות או בבסיס הגולגולת.
  2. הגבלה תפקודית
    • קושי להרים את הידיים לגובה, לעבוד מול מחשב לאורך זמן, או לבצע תנועות חוזרות של הצוואר.
    • עייפות כללית, ירידה בריכוז ותפוקה נמוכה – עקב הכאב המתמיד.
  3. השפעה נפשית
    • כאב כרוני עלול להוביל לעצבנות, ירידה במצב הרוח ולחוסר שקט תעסוקתי.

דרכי אבחון מתקדמות

  1. בדיקה קלינית אורתופדית
    • בדיקת טווח תנועה בצוואר ובכתפיים, הערכת רגישות, תפקוד השרירים ובחינת סימני הקרנה או לחץ עצבי.
  2. בדיקות הדמיה
    • MRI או CT של עמוד שדרה צווארי, לזיהוי פריצות דיסק, בלטים או היצרויות.
    • אולטרסונוגרפיה של כתף לאיתור קרעים בגידים או דלקות בבורסות (שקיות נוזל סביב המפרק).
  3. בדיקות אלקטרופיזיולוגיות
    • EMG / NCS במידה ויש סימנים של פגיעה עצבית (כמו נימול או חולשה בגפיים העליונות).

הערכת אחוזי נכות בתחום האורתופדיה

  1. קביעת נכות רפואית
    • לפי תקנות הביטוח הלאומי, נכות צווארית או בכתף נקבעת בהתאם לטווח התנועה שנפגע, הקרנה עצבית, וכאבים תפקודיים.
    • לדוגמה:
      • הגבלה חלקית בתנועת כתף עשויה לזכות ב־10–20% נכות.
      • פגיעה בעמוד השדרה הצווארי עם הגבלה בתנועה ובלט דיסק – עד 30% ויותר.
  2. נכות תפקודית
    • מעבר לנכות הרפואית, נבחנת גם השפעת הפגיעה על העיסוק.
    • אצל עובד הייטק, גם נכות רפואית "נמוכה" (למשל 10–15%) יכולה להיחשב לנכות תפקודית גבוהה אם היא מונעת ממנו לעבוד מול מחשב למשך שעות.
  3. חוות דעת מקצועית
    • חוות דעת אורטופדית מנומקת הכוללת אבחנות, הדמיה, הגבלות תפקוד והקשר לעבודה – היא רכיב קריטי בכל תביעת פיצויים.

השפעה על תביעת פיצויים

  1. הוכחת הקשר הסיבתי לעבודה
    • יש להוכיח שהכאבים נגרמו או הוחמרו עקב תנאי העבודה.
    • נדרשת הצגת תיעוד תעסוקתי, ארגונומי ורפואי המתעד את משך העבודה, אופי הישיבה והתפתחות התסמינים.
  2. מרכיבי הפיצוי
    • הוצאות רפואיות: טיפולים, פיזיותרפיה, אביזרים ארגונומיים, ולעיתים גם ניתוחים.
    • אובדן השתכרות: פיצוי על ימי מחלה, ירידה בהספק או מעבר למשרה חלקית.
    • כאב וסבל: בגין הפגיעה באיכות החיים, שינה, פעילות פנאי וקשרים חברתיים.
    • הוצאות עתידיות: בגין המשך טיפול או הסתגלות לעבודה בתנאים מותאמים.

סיכום

כאבי צוואר וכתפיים בקרב עובדי הייטק הם תוצאה נפוצה של תנאי עבודה מודרניים. זוהי מיקרו-טראומה מתמשכת שמובילה לפגיעה של ממש בתפקוד, באיכות החיים וביכולת העבודה. אבחון נכון, תיעוד רפואי מדויק וחוות דעת אורטופדית מקצועית הם הכלים המרכזיים בהובלת תביעת נזקי גוף מוצלחת – שמטרתה לא רק פיצוי כספי, אלא גם הכרה בפגיעה ובצורך להתאים את סביבת העבודה לנפגע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *