ההשלכות הדיפלומטיות של תביעות אזרחיות נגד גופים במימון אירופי
החוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), תשפ"ד–2024, מאפשר לנפגעי טרור ובני משפחותיהם לתבוע גופים, עמותות וישויות מכל סוג שהעבירו תגמול – ישיר או עקיף – למחבלים או למשפחותיהם בעקבות ביצוע פיגוע.
החוק חל גם על גופים שמקבלים מימון ממדינות או מוסדות זרים, כולל ממשלות זרות, קרנות בינלאומיות ולעיתים אף מוסדות של האיחוד האירופי עצמו.
מאז שנכנס לתוקפו, נשאלת השאלה:
כיצד החוק משפיע – או עלול להשפיע – על היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לבין האיחוד האירופי?
במאמר זה נבחן את הרקע, את מקרי המבחן האפשריים, את המתח שבין מערכת המשפט לאינטרסים מדיניים – ונציע נקודות איזון אפשריות בין המשפט לדיפלומטיה.
רקע: עמותות פלסטיניות וישראליות במימון אירופי
האיחוד האירופי ומדינות החברות בו (כגון שוודיה, גרמניה, הולנד ואירלנד) מממנות עמותות הפועלות בישראל ובשטחים הפלסטיניים במגוון תחומים:
- סיוע הומניטרי
- קידום זכויות אדם
- סיוע משפטי לאסירים ביטחוניים
- תיעוד פגיעות בזכויות עצורים ובני משפחותיהם
בחלק מהמקרים, יש חפיפה בין מקבלי הסיוע לבין משפחות של מחבלים מורשעים, או שפעילות העמותה כוללת שיח תומך/מפאר מחבלים – דבר העשוי להיחשב לפי החוק החדש כתגמול.
מתי החוק עלול לייצר חיכוך דיפלומטי?
1. תביעה אזרחית נגד עמותה שממומנת (במישרין או בעקיפין) על ידי גוף רשמי באירופה
לדוגמה: עמותה הפועלת במזרח ירושלים, המפעילה תכניות תמיכה למשפחות אסירים ביטחוניים, וממומנת ע"י קרן של האיחוד האירופי.
2. בקשה לעיקול נכסים או הקפאת חשבון של עמותה בגיבוי משפטי ישראלי
גם אם המדינה אינה יוזמת את התביעה – עצם המהלך עלול להיתפס כ"פגיעה בחופש הפעולה ההומניטרי".
3. שימוש בפסקי דין כהוכחה לכך שגוף אירופי "מסייע לטרור"
גם אם הטענה היא משפטית ולא פוליטית – מדובר בפוטנציאל לנזק תדמיתי והסלמה בזירה הבינלאומית.
תגובת האיחוד האירופי – צפויה או אפשרית?
- האיחוד האירופי עשוי לטעון שהמימון נועד למטרות הומניטריות בלבד
- ייתכן שתעלה טענה לפיה "העמותה אינה נושאת באחריות למעשי פרטיים של נתמכים"
אבל לפי החוק, גם תגמול עקיף, שיטתי, או תודעתי – עשוי לבסס עילה לתביעה
והמשמעות: אין צורך להוכיח כוונה לעודד טרור – אלא רק את עצם קיומו של תגמול בפועל למחבל
מערכת המשפט מול משרד החוץ – נקודת חיכוך אפשרית
- מצד אחד: בתי המשפט בישראל מחויבים לאכוף את החוק באופן עצמאי, על פי ראיות ותצהירים
- מצד שני: משרד החוץ עשוי להעדיף שיקולי מדיניות, איזונים מול תורמים, והימנעות מעימותים דיפלומטיים
הדבר מציב את ישראל בפני הבחנה ברורה בין עצמאות מערכת המשפט לבין שיקולים מדיניים – מצב לא נדיר, אך רגיש מאוד במישור הבינלאומי.
האם החוק עלול להשפיע על היקף המימון האירופי לישראל?
ייתכן שכן. ככל שיותר תביעות יוגשו נגד גופים הממומנים מאירופה – ייתכן שתורמים זרים:
- ידרשו בדיקות עומק מחודשות לגבי השימוש בכספים
- יפעילו לחץ לצמצם פעילות בישראל או להחיל תנאים חדשים
- יעדיפו להעביר תקציבים דרך גופים בינלאומיים או אוניברסיטאות, ולא עמותות ישירות
האם מדובר באיום – או בהזדמנות?
תלוי את מי שואלים:
- עבור נפגעי טרור – החוק מספק סוף־סוף כלי משפטי לפעול נגד מי שמעודד טרור, גם כשמדובר בגופים “מכובדים”
- עבור הדיפלומטיה הישראלית – החוק מחייב ניהול מתוחכם וזהיר של הסברה, שיח והבחנה בין פעילות הומניטרית לגיטימית לבין תגמול טרוריסטי מוסווה
- עבור העמותות – החוק מאותת שהעידן של "תמיכה אפורה" במחבלים דרך מילים, סמלים ותקציבים – עבר זמנו
לסיכום:
| סוג השפעה | תיאור |
|---|---|
| דיפלומטית | חשש מתביעות נגד עמותות במימון מדינות אירופיות |
| משפטית | בית המשפט מחויב לבחון תגמול גם אם ממומן על-ידי גוף זר |
| תקשורתית | פסקי הדין עלולים לשמש כהוכחה לסיוע אירופי לטרור |
| מערכתית | שינוי פרקטיקות מימון, חיזוק מנגנוני בקרה בעמותות |
במשרדנו אנו מלווים נפגעים בתביעות רגישות מול גופים במימון בינלאומי – תוך שילוב בין ראייה משפטית, אסטרטגיה ציבורית והתנהלות דיפלומטית זהירה.
אם זיהיתם שגוף או עמותה הפועלים במימון זר תיגמלו את המחבל שפגע בכם – ייתכן שיש לכם עילה לתביעה גם אם הגוף עדיין פועל.
רוצים לבדוק את המקרה שלכם? פנו אלינו לייעוץ דיסקרטי ומקצועי.
