השליה היא האיבר החיוני לקיום ההריון, המספק לעובר חמצן וחומרי מזון, ומסלק פסולת מטבולית. סיבוכי שליה – כגון שליית פתח (Placenta Previa) או היפרדות שליה (Placental Abruption) – עלולים לסכן את חיי האם והעובר באופן מיידי. אבחון מאוחר או החמצה מוחלטת של סיבוכים אלה, על אף קיומם של סימנים מחשידים, עלול להוות רשלנות רפואית.

הסיבוכים המרכזיים והסיכונים

1. שליית פתח – מצב בו השליה מכסה חלקית או מלאה את פתח צוואר הרחם, מה שעלול לגרום לדימום מסיבי וסיכון לעובר בלידה.
2. היפרדות שליה – ניתוק מוקדם של השליה מדופן הרחם לפני הלידה, העלול לגרום למצוקה עוברית חמורה ואף למוות.

סימנים מחשידים המחייבים בדיקה מיידית

• דימום נרתיקי במהלך ההריון, בעיקר בשליש השני או השלישי.
• כאב בטן פתאומי או התכווצויות חזקות.
• האטה או שינוי בתנועות העובר.
• סימנים למצוקה עוברית במוניטור.

חובת הזהירות של הצוות הרפואי

הסטנדרט הרפואי מחייב:

• זיהוי מוקדם של גורמי סיכון (הריונות מרובי עוברים, ניתוחים קודמים ברחם, יתר לחץ דם, עישון, טראומה).
• ביצוע בדיקות אולטרסאונד מכוונות לאיתור מיקום השליה ומצבה.
• הנחיית המטופלת להתריע על כל שינוי או הופעת דימום.
• תגובה מיידית לאירועים חריגים, כולל אשפוז, מעקב צמוד או יילוד חירום.
• תיעוד מלא של ממצאים ושלבי קבלת ההחלטות.

טעויות נפוצות באיתור סיבוכי שליה

• אי־הפניה לבדיקה מתקדמת למרות הופעת סימנים מחשידים.
• פענוח שגוי של מיקום השליה באולטרסאונד.
• התעלמות מגורמי סיכון ידועים.
• עיכוב בקבלת החלטה ליילוד חירום על אף סימני מצוקה.

ההשלכות האפשריות של כשל באבחון

• לעובר – חוסר חמצן, פגיעה מוחית, עיכוב התפתחותי, מוות עוברי.
• לאם – דימום מסכן חיים, צורך בעירוי דם או כריתת רחם.

ההיבט המשפטי – מתי מדובר ברשלנות רפואית?

כדי להוכיח רשלנות, יש להראות:

1. קיום נוהל רפואי ברור המחייב אבחון מוקדם של מצבים שלייתיים במצבים נתונים.
2. סטייה מהסטנדרט הרפואי – אי־ביצוע הבדיקות הנדרשות או אי־תגובה לסימנים.
3. קשר סיבתי לנזק – הוכחה שהכשל באבחון או בטיפול תרם באופן מהותי לפגיעה באם או בעובר.

מתי לא תוטל אחריות?

• כאשר הסיבוך הופיע בפתאומיות וללא כל סימן מקדים שניתן היה לאתר.
• כאשר בוצע כל המעקב הנדרש, אך הסיבוך התרחש למרות הטיפול התקין.

מסקנה אסטרטגית

סיבוכי שליה הם מצבים קריטיים הדורשים ערנות רפואית גבוהה וזיהוי מהיר. כל כשל באיתור או בטיפול – כאשר קיימו סימנים מקדימים או ממצאים בבדיקות – עלול להוות רשלנות רפואית ולבסס עילת תביעה. במקרים אלה, חיי האם והעובר תלויים במקצועיות ובמהירות התגובה של הצוות הרפואי.