טיפול בשיני בינה – ובעיקר עקירתן – הוא הליך שכיח ברפואת שיניים, אך גם אחד המורכבים שבהם מבחינה כירורגית. שיני הבינה ממוקמות בחלק האחורי של הפה, לעיתים בצפיפות או בזווית חריגה, ובקרבה לעצב הלסת התחתונה ולסינוס המקסילרי בלסת העליונה.
כשל בטיפול עלול לגרום לסיבוכים רפואיים משמעותיים ולעורר שאלות משפטיות בדבר אחריות הרופא.


הסיבוכים האפשריים בטיפול בשן בינה


כיצד נגרם כשל בטיפול?


האחריות המשפטית – מתי מדובר ברשלנות רפואית?

כדי להוכיח רשלנות רפואית בטיפול בשן בינה, יש להראות:

  1. הפרת חובת הזהירות – למשל, ביצוע העקירה ללא הדמיה מקדימה, בחירת שיטת טיפול לא מתאימה, או שימוש בכוח מופרז.
  2. נזק ממשי – פגיעה עצבית, שבר, זיהום חמור, פגיעה בשן סמוכה או נזק קבוע אחר.
  3. קשר סיבתי – הוכחה שהנזק נגרם כתוצאה ישירה מהטיפול הלקוי ולא מסיכון טבעי בלתי־צפוי.

חובת ההסבר וההסכמה מדעת

רופא השיניים חייב ליידע את המטופל, טרם הטיפול, על:

היעדר הסבר מפורט והסכמה מדעת עשוי להקים עילה נפרדת לפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה.


מתי הכשל לא ייחשב רשלנות?


מסקנה אסטרטגית

כשל בטיפול בשן בינה עלול לגרום לנזק משמעותי, ולעיתים קבוע. ההכרעה אם מדובר ברשלנות רפואית תלויה בבחינת אופן התכנון והביצוע, ההסברים שניתנו למטופל, ותיעוד המעקב לאחר ההליך. חוות דעת מומחה היא כלי חיוני לבחינת עילת התביעה והערכת הפיצוי האפשרי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תביעת הענק הראשונה לפיצוי קורבנות טרור הוגשה כמתוכנן ונפתח הרישום לתביעה הבאה.