מבוא

דרגת אי־כושר היא אחד המרכיבים המרכזיים בקביעת הזכאות לקצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי. בעוד שאחוזי הנכות הרפואית משקפים את חומרת הליקוי הרפואי, דרגת אי־הכושר משקפת את הפגיעה ביכולת ההשתכרות בפועל. שני המדדים נבחנים בנפרד, אך שניהם חיוניים להכרעה אם המבוטח יקבל קצבה ומה יהיה גובהה.


מהי דרגת אי־כושר?

דרגת אי־כושר מייצגת את אחוז הירידה ביכולת של אדם לעבוד ולהשתכר עקב מגבלותיו הרפואיות. היא נמדדת בטווח שבין 0% ל־100%, ונקבעת בוועדה תפקודית לאחר קביעת אחוזי הנכות הרפואית.


מבחני התפקוד בביטוח לאומי

הוועדה מעריכה את יכולת המבוטח להתפרנס בעזרת שלושה מבחנים עיקריים:

  1. יכולת לעסוק בעבודה שהתאימה לפני הפגיעה
    • האם האדם יכול לחזור לתפקידו הקודם או לתחום עיסוקו המקורי.
  2. יכולת לעסוק בעבודה אחרת התואמת את כישוריו
    • בחינת השכלה, הכשרה מקצועית, ניסיון תעסוקתי, גיל, ושפות.
  3. יכולת להסתגל לשוק העבודה
    • הערכה כללית אם המבוטח יכול למצוא עבודה סבירה בהתחשב במצבו הבריאותי והאישי.

דרגות אי־הכושר האפשריות

לצורך קבלת קצבת נכות כללית מלאה, נדרשת דרגת אי־כושר של לפחות 75%.


השפעת דרגת אי־הכושר על הקצבה


מה משפיע על החלטת הוועדה?


סיכום

קביעת דרגת אי־כושר היא שלב קריטי בהליך קבלת קצבת נכות כללית. היא אינה נמדדת רק על פי מצב רפואי, אלא גם על פי היכולת המעשית לעבוד ולהתפרנס בשוק העבודה. הכנה נכונה לוועדה, עם מסמכים מלאים וחוות דעת מקצועיות, יכולה לשפר באופן משמעותי את תוצאת ההליך ואת גובה הקצבה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תביעת הענק הראשונה לפיצוי קורבנות טרור הוגשה כמתוכנן ונפתח הרישום לתביעה הבאה.