מדריך לזרים שנפגעו בטרור: זכאות לפי חוק פיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), תשפ"ד–2024
מדינת ישראל הייתה ונותרה יעד לפיגועים על רקע לאומני, ואירועים אלה אינם מבחינים בין אזרחים, תיירים או עובדים זרים.
בעקבות חקיקתו של חוק פיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), תשפ"ד–2024, עולה שאלה משפטית מהותית:
האם גם זרים – שאינם אזרחי ישראל – זכאים להגיש תביעה לפיצויים בגין תגמול למחבל שפגע בהם?
במאמר זה ננתח את זכויותיהם של עובדים זרים, מבקשי מקלט, תיירים או תושבי חוץ שנפגעו בפיגוע – ומהם התנאים שיאפשרו להם לתבוע לפי החוק החדש.
1. האם החוק חל גם על זרים?
התשובה: כן, במרבית המקרים.
החוק אינו מגביל את הזכאות רק לאזרחי ישראל, אלא קובע שהפיצוי ניתן לנפגע "מעשה טרור" שהתרחש בתחומי המדינה (או בשליטתה), כאשר בוצע תגמול למחבל בעקבות אותו מעשה.
לכן, גם אם הנפגע הוא:
- תייר
- עובד זר (חוקי או לא)
- סטודנט
- תושב חוץ שנכח בישראל בעת הפיגוע
— הוא עשוי להיות זכאי להגיש תביעה אזרחית לפי החוק, בדיוק כמו כל אזרח ישראלי.
2. מה התנאים המרכזיים לזכאות?
כדי לתבוע לפי החוק, יש להוכיח את שלושת אלה:
- התרחשות מעשה טרור – אירוע שמכוון לפגיעה באוכלוסייה על רקע אידיאולוגי, דתי, לאומני או פוליטי.
- הנפגע היה קורבן ישיר או עקיף לפיגוע – בגוף, בנפש או כעד לאירוע טראומטי.
- בוצע תגמול למחבל או למשפחתו – על ידי גוף מזוהה (מדינה, עמותה, תאגיד או יחיד).
📌 אין צורך להוכיח נזק כספי ישיר, אלא רק את עצם האירוע והתגמול בגינו.
3. מי יכול להגיש את התביעה עבור הנפגע?
- אם הנפגע עדיין בישראל – הוא יכול לתבוע בעצמו (רצוי באמצעות עורך דין)
- אם חזר לארצו – ניתן להגיש תביעה באמצעות ייפוי כוח לעו"ד ישראלי
- אם מדובר בנפטר – עיזבונו או בני משפחתו יכולים לתבוע בשמו
✅ במקרים מסוימים, ניתן לקבל סיוע גם משגרירויות, ארגוני סיוע בינלאומיים או לשכות רווחה.
4. מה כוללת התביעה?
- פיצוי לדוגמה – סכום שנפסק בשל עצם המעשה והתגמול, גם ללא הוכחת נזק
- החזר הוצאות – אם קיימות, בגין טיפול רפואי, ליווי משפטי או שהייה ממושכת
- אמירה ציבורית־משפטית – פסק דין שמכיר בנפגעות ככזו ומטיל אחריות על הגוף שתיגמל את המחבל
5. מה האתגרים שעומדים בפני נפגעים זרים?
- קושי לאתר עורך דין מתאים ולפעול בישראל לאחר עזיבת המדינה
- חסמים לשוניים, בירוקרטיים או משפטיים
- צורך באיסוף ראיות (במיוחד כשהנפגע שוהה במדינה אחרת)
עם זאת, תביעה כזו אינה דורשת נוכחות פיזית של הנפגע בישראל – ניתן להגיש ולנהל את ההליך גם בשלט רחוק, באמצעות ייפוי כוח מתאים.
6. האם יש חשש מפגיעה במעמד השהייה או בהליך הגירה?
במרבית המקרים – לא.
תביעה אזרחית לפי החוק אינה מהווה עבירה, ואינה משפיעה לרעה על אשרות שהייה, אשרות עבודה או הליכים מול רשות האוכלוסין.
להפך – תביעה לפי החוק עשויה להיחשב מימוש של זכות לגיטימית.
לסיכום:
עובדים זרים, תיירים או תושבים שאינם אזרחי ישראל אינם שקופים מול החוק.
אם נפגעו בפיגוע, והתגלה כי המחבל תוגמל בעקבות המעשה – הם עשויים להיות זכאים לפיצוי לדוגמה ולחשיפה ציבורית של מעגלי המימון לטרור.
במשרדנו אנו מתמחים בליווי נפגעים מכל מדינה, בכל שפה – ומטפלים בתביעות גם עבור מי שכבר חזר לארצו.