מה ההבדל בין "תגמול ישיר" ל"תגמול עקיף" – וכיצד זה משפיע על התביעה?

מדריך משפטי להבנת סוגי התגמול לפי חוק פיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), תשפ"ד–2024

אחד העקרונות המרכזיים בחוק פיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה) הוא האפשרות לתבוע גוף, אדם או ישות שהעניקו תגמול למחבל או למשפחתו בעקבות ביצוע פיגוע.
אך מה קורה כשהתגמול אינו ישיר ומובהק, אלא עקיף, מתווך או כללי?

האם אפשר לתבוע גם אם לא הועבר כסף ישירות לידיו של המחבל?
והאם עמותה שמסייעת ל"משפחות אסירים ביטחוניים" נחשבת כמי שתיגמלה מחבלים לפי החוק?

במאמר זה נבחין בין "תגמול ישיר" ל"תגמול עקיף", ננתח את המשמעות המשפטית של כל אחד – ונראה מתי גם תגמול עקיף עשוי להספיק לצורך הגשת תביעה מוצלחת.


מהו "תגמול" לפי החוק?

החוק מגדיר "תגמול" בצורה רחבה:
העברת כסף, טובת הנאה, שכר, מימון, פרסום אוהד או כל הטבה – למחבל או למשפחתו – בעבור מעשה טרור.

אין חובה להוכיח שהנתבע תכנן את הפיגוע או תמך בו – אלא רק שתגמל את מבצעו, במישרין או בעקיפין.


תגמול ישיר – ההגדרה והמשמעות

תגמול ישיר מתקיים כאשר גוף או אדם מעבירים ישירות למחבל (או למשפחתו) משאבים – כספיים, חומריים או תדמיתיים – בעקבות הפיגוע שביצע.

דוגמאות לתגמול ישיר:

  • העברת תשלום חודשי לחשבון של משפחת המחבל בתור "קצבת שהיד"
  • פרסום רשמי של גוף ממשלתי המפאר את המחבל בשמו, תמונתו ופעולתו
  • מימון שכר טרחה לעו"ד המייצג את המחבל בתיקו הפלילי
  • חלוקת מענק למשפחות "אסירים גיבורים" הכוללת את המחבל המדובר

השפעה על התביעה:

  • לרוב, קל להוכיח את הקשר בין הפיגוע לתגמול
  • התביעה מבוססת ומוצקה, ומובילה לפסק דין ברור
  • הנתבע יתקשה לטעון "לא ידעתי" או "לא היתה כוונה לתגמל את המחבל הספציפי"

תגמול עקיף – האתגר המשפטי והפתרון

תגמול עקיף מתקיים כאשר לא ניתן להראות העברה ישירה – אך קיימת פעולה כוללת או מערכתית שמיטיבה עם המחבל, תומכת בו או יוצרת אינטרס לחקות את מעשיו.

דוגמאות לתגמול עקיף:

  • עמותה המעניקה סיוע לכלל משפחות אסירים ביטחוניים, מבלי לציין שמות
  • גוף תרבותי שמפיק סרטוני תעודה על "גבורת השהידים" מהאזור
  • קרן צדקה פלסטינית המחלקת מזון, ביגוד וחימום למשפחות כלואים – כולל משפחת המחבל הנתבע

האם זה מזכה בתביעה?

כן – אם מוכח שהמחבל המדובר נכלל בפועל בין מקבלי ההטבה, או שגוף הנתבע ידע או היה צריך לדעת שהפעולה שלו מיטיבה עם מבצעי טרור ספציפיים.

נדרש להוכיח:

  • שהפעולה אינה "כללית לחלוטין", אלא כוללת בפועל את המחבל נשוא התביעה
  • שהיא נעשתה בעקבות או בקשר ישיר לפיגוע
  • שהתגמול לא ניתן ממניע הומניטרי מובהק בלבד

כיצד משפיע סוג התגמול על סיכויי התביעה?

פרמטרתגמול ישירתגמול עקיף
דרגת הוודאות המשפטיתגבוההבינונית עד נמוכה
הצורך בהוכחות נוספותמינימליכן – נדרש ביסוס נוסף
גובה הפיצוי שניתן לדרושמלאתלוי בנסיבות
הסיכון לדחייה על הסףנמוךגבוה יותר – אם הקשר לא מובהק

מה עושים כשיש רק תגמול עקיף?

  • אוספים תיעוד פומבי: פרסומים באתר העמותה, כתבות בתקשורת, סרטונים, תיעוד כספי
  • בוחנים האם המחבל או משפחתו מופיעים (גם אם לא בשם) ברשימת הנהנים
  • מראים שהמדיניות הכללית של הגוף הנתבע מעודדת או מתגמלת פיגועים

במקרים כאלה, ייתכן שבית המשפט יכיר בתביעה – גם בהיעדר העברה כספית ישירה.


לסיכום:

חוק פיצוי קורבנות טרור נועד להתמודד גם עם מנגנונים מורכבים ומתוחכמים של תגמול למחבלים.
ההבחנה בין תגמול ישיר לעקיף חשובה, אך שניהם עשויים לבסס עילה לתביעה, אם מוכח קשר ממשי בין הפיגוע לבין ההטבה שניתנה.

במשרדנו אנו מנתחים כל מקרה לגופו – ומסייעים באיסוף ראיות גם כשמדובר בתגמול עקיף – כדי להבטיח שלא יתחמק מאחריות מי שתגמל טרור, גם אם בעקיפין.

שתפו את המקרה

הצלחות אחרונות

אודות עו"ד יעקב (קובי) כהן

משרד עורכי דין יעקב (קובי) כהן הוקם בשנת 2010.
עו"ד יעקב (קובי) כהן מתחמה בתיקי נזיקין, תאונות דרכים, ביטוח לאומי, פיצויים בגין רשלנות ומפגעים, וכן בתיקי רשלנות רפואיות.

עקבו אחרינו

מהמדיה

סיפורי הצלחה נוספים

תביעת הענק הראשונה לפיצוי קורבנות טרור הוגשה כמתוכנן ונפתח הרישום לתביעה הבאה.