אכיפת פסקי דין לפי חוק פיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה) נגד ישויות עוינות וישויות מדיניות
חוק פיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), תשפ"ד–2024, מעניק כלי משפטי חדש לנפגעי טרור: האפשרות לתבוע גופים, עמותות וישויות שהעבירו תגמול למחבל שביצע את הפיגוע – גם אם הם לא היו מעורבים ישירות בביצועו.
אלא שכאשר הנתבע הוא גוף עוין, ממשלה זרה (כמו הרשות הפלסטינית) או עמותה שאינה משתפת פעולה – מתעוררת שאלה מרכזית:
מה הטעם בפסק דין – אם לא ניתן לאכוף אותו בפועל?
במאמר זה נבחן את האתגרים, האפשרויות, והדרכים לגבות פיצויים גם כשהצד שכנגד מסרב להכיר בסמכות או בפסק הדין.
ראשית – מהו ההישג בעצם קבלת פסק הדין?
גם כאשר הנתבע לא משתף פעולה, קבלת פסק דין מחייב:
- קובעת עובדות משפטיות ברורות – שהתגמול אכן ניתן, ושיש אחריות.
- מאפשרת לרשום חוב אזרחי כנגד הגוף או האדם הנתבע.
- פותחת את הדלת להליכי עיקול עתידיים בארץ או בחו"ל.
- יוצרת תקדים ציבורי ודיפלומטי – שניתן להשתמש בו בפניות לגופים בין־לאומיים, למשרדי ממשלה, לתקשורת ולמערכת הפוליטית.
במילים אחרות: פסק דין שלא נגבה – עדיין עשוי להזיק לנתבע ולשרת את הנפגע.
מתי נתבע ייחשב "בלתי משתף פעולה"?
- לא מגיב לכתב התביעה או אינו מתייצב לדיונים
- מסרב למלא אחר פסק הדין
- טוען לחסינות (כישות מדינית)
- מסתיר נכסים או פועל מחוץ לגבולות ישראל
אפשרויות האכיפה במצבים אלה:
1. איתור ועיקול נכסים בישראל
אם לגוף הנתבע יש:
- נדל"ן, רכבים, חשבונות בנק
- קשרים עסקיים עם ספקים ישראליים
- תרומות, מענקים או מימון שמגיע לישראל
ניתן לבקש עיקול נכסים זמני או קבוע במסגרת הליך ההוצאה לפועל.
דוגמה: עמותה מזרח-ירושלמית שמקבלת תרומות דרך חשבון בנק בישראל – חשבון זה ניתן לעיקול.
2. אכיפה נגד גופים מקבילים או שלוחים
אם הגוף הנתבע פועל מחו"ל אך מקיים קשרים עם:
- מוסדות בישראל
- מוסדות חינוך, תרבות, בריאות או דת
- חברות שותפות או נציגים
ניתן לעתור להרמת מסך או להכרה ב"שלוח מקומי" שניתן לפעול נגדו.
3. בקשה להכרה בפסק הדין במדינות אחרות
במדינות רבות קיימים הסדרים לאכיפת פסקי דין אזרחיים זרים, במיוחד:
- ארה"ב
- מדינות האיחוד האירופי
- קנדה
- אוסטרליה
במקרים שבהם לנתבע יש נכסים במדינה אחרת – ניתן להגיש בקשה לאכיפת פסק הדין שם.
4. פנייה לבג"ץ או לגורמים מדיניים
במקרים מסוימים ניתן:
- לעתור לבג"ץ בדרישה להימנע מהעברת כספים ישראליים לישות הנתבעת (כגון כספי מיסים לרשות הפלסטינית)
- לדרוש קיזוז מהעברות ממשלתיות – כחלק מהפעלת לחץ מדיני וכלכלי
ומה אם אין לנאשם שום נכס?
גם אם נכון לרגע הגשת התביעה לא ניתן לגבות כסף – פסק הדין:
- מייצר חוב עתידי – שיש לו תוקף לשנים רבות (ניתן לחדש את ההליך)
- משמש ככלי ציבורי ופוליטי – נגד הגוף או המדינה הנתבעת
- מרתיע גופים אחרים מלפעול באופן דומה
במקרים רבים, תביעות אזרחיות רבות הובילו לסגירת עמותות, הקפאת תרומות ולחץ על גופים ציבוריים עוד לפני שנגבה שקל אחד.
לסיכום:
| מצב | סיכוי לאכיפה |
|---|---|
| לעמותה יש חשבון בנק בישראל | גבוה |
| הגוף פעיל בחו"ל בלבד, ללא נכסים גלויים | בינוני – תלוי במיקום ובפעילות |
| מדובר במדינה עוינת | נמוך אך אפשרי – באמצעות לחץ פוליטי/בינ"ל |
| אין נכסים כלל | אפס גבייה, אך פסק הדין משרת מטרות אחרות |
במשרדנו אנו מתמחים לא רק בהשגת פסקי דין – אלא גם באיתור דרכים חכמות לאכיפתם, בישראל ובחו"ל, מול גופים עוינים או לא משתפי פעולה.
גם כשאין דרך מיידית לגבייה – אנו בונים תיק חכם שמאפשר לפעול בעתיד ולמקסם את ערך ההליך המשפטי.
רוצים לבדוק אם יש סיכוי לגבות פיצוי על פיגוע, גם אם הנתבע אינו מגיב או משתף פעולה?
נשמח לבדוק עבורכם את התיק. ללא התחייבות.
