כשפעולה חוזרת הופכת לפגיעה תפקודית


מבוא

עבודות ניקיון, תחזוקה ומלאכות שדורשות קרצוף תכוף – כמו הברקת משטחים, ניקוי חלודה, שפשוף קירות או רצפות – מערבות תנועות חוזרות של כיפוף, פשיטה וסיבוב של המרפק. עם הזמן, תנועות אלה יוצרות עומס ממוקד על גידי המרפק ומובילות ל־מיקרו-טראומה כרונית, המתבטאת בכאב, דלקת ואף הגבלה תפקודית. במקרים מסוימים, מצב זה מתפתח ל־תסמונת מרפק טניס (Lateral Epicondylitis) או מרפק גולף (Medial Epicondylitis) – תלוי באיזה צד של המרפק הפגיעה מתרחשת.

פגיעות מסוג זה נחשבות ל"תוצאה של עבודה חוזרת", ויכולות לזכות את העובד באחוזי נכות ופיצוי, כאשר מוכח הקשר הסיבתי בין העבודה לבין הנזק.


מנגנוני הפגיעה השכיחים

  1. כיפוף ופשיטה חוזרים של המרפק
    • בזמן תנועת קרצוף אופקית או אנכית, גידי השרירים האחראים על תנועת שורש כף היד והאצבעות נמתחים שוב ושוב.
  2. הפעלת לחץ ממושך על הידיים והמרפקים
    • שפשוף בתנוחות לא תקניות, עם הפעלת כוח גדול, יוצר עומס על הגיד ומוביל לשחיקה מקומית.
  3. עבודה ללא הפסקות מספקות או שינוי מנח
    • חוסר בגיוון תנועתי גורם להחמרת הפציעה לאורך זמן ולהצטברות של דלקות מיקרוסקופיות.
  4. שימוש לא מאוזן ביד אחת בלבד
    • שימוש אינטנסיבי בצד הדומיננטי מוביל לפגיעה חד-צדדית, לעיתים אף עם מעורבות עצבית משנית.

כיצד משפיעה הפגיעה על התפקוד היומיומי?


דרכי האבחון המתקדמות

  1. בדיקה קלינית של מומחה אורתופד
    • כוללת לחיצה על אזור הגיד, בדיקות תפקודיות כמו Cozen's או Mill’s test שמאבחנות את מקור הכאב.
  2. אולטרסונוגרפיה של המרפק
    • מדגימה עיבוי של גיד, הצטברות נוזלים, הסתיידויות או קרעים קטנים.
  3. MRI של המרפק
    • מאפשר זיהוי של דלקת ממושכת, קרעים בגידים או מעורבות של הרקמות הרכות סביב המפרק.
  4. EMG/NCS
    • במקרה של תסמינים עצביים (כמו נימול), נבדקת תקינות ההולכה העצבית כדי לשלול תסמונת לחץ עצבי סמוך.

כיצד מעריכים את אחוזי הנכות?

  1. נכות רפואית לפי תקנות המוסד לביטוח לאומי
    • הנכות נקבעת בהתאם להיקף הפגיעה, עוצמת הכאב, מגבלת התנועה והממצאים האובייקטיביים:
      • דלקת קלה ללא הגבלה – 5%–10%
      • פגיעה גידית כרונית עם מגבלת תנועה – 10%–20%
      • קרעים, מגבלה קשה או צורך בניתוח – 25%–40% ואף יותר
  2. נכות תפקודית
    • נבחנת לפי הפגיעה בכושר העבודה בפועל.
    • אדם שלא מסוגל לבצע שוב עבודת קרצוף או להפעיל את ידו הדומיננטית – ייחשב כבעל נכות תפקודית משמעותית גם אם הנכות הרפואית נמוכה יחסית.
  3. חוות דעת רפואית תעסוקתית
    • מעריכה את הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה לפגיעה, ואת היכולת העתידית להמשיך באותו עיסוק.

תביעת פיצויים – מתי ואיך?

  1. הכרה במיקרו-טראומה כפגיעת עבודה
    • נדרש להוכיח שמדובר בפעולה חוזרת כחלק קבוע מהעבודה ולא בפגיעה חד-פעמית.
  2. המסמכים וההוכחות הדרושים:
    • תיעוד רפואי מתמשך של הופעת הסימפטומים
    • תיאור מפורט של אופי העבודה והתנועות הגורמות לעומס
    • חוות דעת רפואית שתומכת בקשר הסיבתי בין העבודה לפגיעה
  3. מרכיבי הפיצוי האפשריים:
    • אחוזי נכות רפואית ותפקודית – מענק או קצבה
    • אובדן כושר עבודה – מלא או חלקי
    • החזר הוצאות רפואיות – טיפולים, פיזיותרפיה, תרופות
    • פיצוי על כאב וסבל – לפי הפגיעה באיכות החיים

סיכום

מיקרו-טראומה במרפקים עקב קרצוף תכוף אינה "כאב חולף", אלא פגיעה מקצועית מוכרת, הנובעת ממאמץ חוזר ומתמשך. טיפול בזמן, אבחנה מדויקת ותיעוד עקבי יכולים לאפשר לעובד לממש את זכויותיו הרפואיות והמשפטיות – כולל הכרה בנכות תעסוקתית וקבלת פיצוי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *