מבוא
נהגי משאיות שוהים מדי יום שעות רבות בתנוחת ישיבה סטטית, מתמודדים עם ויברציות מהכביש, טלטולים חוזרים, עצירות פתאומיות ולעיתים אף מעמיסים ופורקים ציוד. תנאים אלה גורמים לאורך זמן למיקרו-טראומה בעמוד השדרה המותני, פגיעה מצטברת שאינה נובעת מתאונה פתאומית – אלא משחיקה מתמשכת, חוזרת ויומיומית. מיקרו-טראומה מותנית יכולה לגרום לכאבים כרוניים, פריצות דיסק, הקרנות לרגליים ואובדן כושר עבודה – ולעיתים מזכה באחוזי נכות ובפיצוי משמעותי במסגרת תביעת נזקי גוף או מחלת מקצוע.


מהם מנגנוני הפגיעה השכיחים?

  1. ישיבה ממושכת ללא שינוי תנוחה
    • נהיגה ממושכת מייצרת לחץ סטטי על חוליות הגב התחתון, שגורם לעומס יתר על הדיסקים הבין-חולייתיים.
  2. רעידות חוזרות (vibration exposure)
    • כל מהמורה בכביש יוצרת ויברציה שמעוברת ישירות לגב – דבר שפוגע בסחוסים, בגידים ובדיסקים.
  3. חוסר תנועה אקטיבית של עמוד השדרה
    • היעדר תנועתיות מגוונת מחליש את שרירי הליבה ותומכי עמוד השדרה, מה שמגדיל את הסיכון לנזק מבני.
  4. מאמץ פתאומי או כיפוף בזמן העמסה/פריקה
    • תנועה לא מבוקרת של כיפוף והרמת משקל, גם אם קצרה, על רקע עמוד שדרה מוחלש – עלולה להאיץ את הפגיעה הקיימת.

כיצד משפיע הנזק על תפקוד יומיומי ולאורך זמן?

  1. כאבים בגב תחתון, לעיתים עם הקרנה לרגליים
    • הכאב מחמיר בישיבה ממושכת, בזמן נהיגה, כיפוף, עמידה או קימה. לעיתים מופיע גם בזמן שינה.
  2. הגבלת תנועה
    • קושי להתכופף, להסתובב או לבצע פעולות שגרתיות כמו הרמה, הליכה ממושכת או עלייה במדרגות.
  3. תסמונת רדיקולרית (פגיעה עצבית)
    • אם יש לחץ על שורש עצב – מופיעים נימול, חולשה או כאב מקרין לרגליים (כמו באישיאס).
  4. ירידה בכושר העבודה
    • נהגים רבים מתקשים להמשיך בנהיגה ממושכת, במטלות פיזיות נלוות, או אף לתפקד בתפקידים אדמיניסטרטיביים.

דרכי האבחון המתקדמות

  1. בדיקה קלינית על ידי אורתופד/נוירולוג
    • הערכת טווחי תנועה, נקודות כאב, סימני הקרנה עצבית, ובדיקות רפלקסים או חולשת שרירים.
  2. MRI עמוד שדרה מותני
    • הכלי המרכזי: מאפשר זיהוי של בלטים, פריצות דיסק, היצרויות תעלה, דלקות או פגיעות ניווניות.
  3. צילומי רנטגן
    • יכולים להדגים שינויים ניווניים, יישור קימור, ספונדילוליסטזיס (החלקת חוליה) או הצרות במרווחים בין החוליות.
  4. EMG/NCS
    • לבירור חשד לפגיעה עצבית והערכת חומרתה, בעיקר כשיש תסמינים של הקרנה לרגליים.

כיצד מעריכים את אחוזי הנכות?

  1. נכות רפואית לפי תקנות הביטוח הלאומי
    • נקבעת לפי הגבלת התנועה, ממצאים הדמייתיים, תסמינים נוירולוגיים והשפעה תפקודית:
      • כאב גב בלבד ללא ממצאים – 5%–10%
      • הגבלה בתנועה או בלט דיסק עם הקרנה – 10%–20%
      • פריצת דיסק עם פגיעה עצבית מוכחת – 20%–40% ואף יותר
  2. נכות תפקודית
    • שוקלת את השפעת הנכות על יכולת העבודה בפועל.
    • נהג משאית שאינו מסוגל עוד לשבת שעות ברכב – עשוי להיחשב לבעל נכות תפקודית גבוהה הרבה יותר מהנכות הרפואית.
  3. חוות דעת רפואית-תעסוקתית
    • חוות דעת של אורתופד תעסוקתי או מומחה עמוד שדרה היא קריטית – קובעת את הקשר הסיבתי לעבודה, ממליצה על אחוזי נכות רפואיים ותפקודיים, ומפרטת השפעה על כושר השתכרות.

כיצד משתלבת הפגיעה בתביעת נזקי גוף?

  1. הכרה כמיקרו-טראומה תעסוקתית
    • הפגיעה נחשבת כתוצאה מתהליך של עומס חוזר ומצטבר – לא תאונה בודדת.
    • לצורך תביעה, יש להוכיח:
      • עיסוק רצוף במקצוע
      • מאמץ חוזר בעמוד השדרה המותני
      • קשר סיבתי ברור בין תנאי העבודה לפגיעה
      • תיעוד רפואי לאורך זמן
  2. מרכיבי הפיצוי
    • נכות רפואית / תפקודית – מזכה בקצבה או מענק.
    • הוצאות רפואיות – טיפולים, תרופות, הדמיות, פיזיותרפיה, אורתזות.
    • אובדן כושר עבודה – זמני או קבוע.
    • כאב וסבל – פיצוי על הפגיעה באיכות החיים, ביכולת התפקוד ובשגרת היום.
    • הוצאות עתידיות – במקרים קשים: ניתוח, שינוי עיסוק, ציוד עזר.

סיכום

מיקרו-טראומה בעמוד השדרה המותני אצל נהגי משאיות היא תוצאה ישירה של שגרת עבודה תובענית ושוחקת. מדובר בפגיעה כרונית, שאינה מתרחשת ביום אחד – אך משבשת חיים שלמים. תביעת פיצויים מוצלחת דורשת שילוב של תיעוד רפואי רציף, אבחונים מדויקים, חוות דעת מקצועית והבנה משפטית של מהות הפגיעה. נהג שסובל – לא חייב להמשיך לשתוק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *