מיקרו-טראומה: הפציעה הבלתי נראית שמוכרת כפגיעת עבודה בישראל

מיקרו-טראומה היא תופעה רפואית-משפטית המתרחשת כאשר נזק מצטבר נגרם לגוף כתוצאה מביצוע פעולות חוזרות ונשנות במהלך העבודה. מדובר בנזקים קטנים וכמעט בלתי מורגשים, אשר מצטברים לאורך זמן וגורמים לפגיעה משמעותית בתפקוד. בניגוד לתאונת עבודה שהיא אירוע פתאומי וחד-פעמי, מיקרו-טראומה מתפתחת לאורך חודשים ואף שנים, כתוצאה מהתנהגות פיזית מונוטונית או חשיפה ממושכת לתנאים מזיקים כמו רטט, לחץ, רעש או יציבה לא נכונה.

הגורמים המרכזיים למיקרו-טראומה נובעים מהמאמץ הפיזי החוזר שנדרש במקצועות מסוימים, שימוש בציוד רוטט, חוסר בגיוון תנועתי או תנוחות עבודה לא בריאות. דוגמאות לכך כוללות עבודה על פס ייצור, שימוש בכלי עבודה כבדים, נהיגה ממושכת, עבודה מול מחשב, ותפקידים נוספים המצריכים פעילות גופנית זהה וממושכת לאורך זמן.

במדינת ישראל, המוסד לביטוח לאומי מכיר במיקרו-טראומה כפגיעת עבודה בתנאים מסוימים, ומאפשר לעובדים להגיש תביעה להכרה בנזק ולקבל פיצויים בהתאם. ההכרה מבוססת על הוכחת הקשר הישיר בין אופי העבודה לנזק המצטבר שנגרם לעובד, והיא מאפשרת לעובדים שנפגעו לקבל מענה רפואי, שיקום ואף פיצוי כספי שיסייע להם לשקם את חייהם.

מאמר זה יסקור את המקצועות הנפוצים שבהם קיימת סבירות גבוהה להופעת מיקרו-טראומה, ויסביר את הזכויות המגיעות לעובדים אלה במסגרת החוק.

להלן 20 המקצועות הנפוצים שבהם עובדים עשויים להגיש תביעות בגין מיקרו-טראומה עקב פגיעות בעבודה:

1. עובדי ייצור במפעלים – עבודה מונוטונית על פס ייצור עלולה לגרום לפגיעות בשרירים, גידים ומפרקים.
2. שליחים ומובילים – עומס פיזי מתמשך והרמת משאות כבדים.
3. נגרים – עבודה עם כלים רוטטים וחשיפה ממושכת לרעש.
4. רופאים מנתחים – תנוחות עבודה מאומצות למשך זמן ממושך.
5. מטפלים סיעודיים – הרמת מטופלים והפעלת מאמצים פיזיים קבועים.
6. עובדי ניקיון – עבודה עם כלים חשמליים רוטטים ותנועות חוזרות ונשנות.
7. רופאי שיניים ושינניות – יציבה לא נוחה בזמן טיפולים ופגיעות מגנטיות.
8. מחסנאים – הרמה ודחיפת משאות כבדים באופן יומיומי.
9. עובדי בניין – שימוש בכלים רוטטים ופגיעות כתוצאה ממאמץ פיזי.
10. קלדניות ואנשי משרד – שימוש ממושך במקלדת ובעכבר שגורם לתסמונת התעלה הקרפלית.
11. נהגים מקצועיים – חשיפה מתמשכת לרטט בנסיעות ממושכות.
12. עובדי חקלאות – שימוש במכונות רוטטות כמו טרקטורים.
13. ספרים – עבודה מאומצת עם הידיים במצב חוזר ונשנה.
14. שפים ועובדי מטבח – תנועות חוזרות של חיתוך, ערבוב ושימוש בציוד כבד.
15. עובדי מעבדות – תנוחות סטטיות למשך זמן ממושך.
16. עובדי גינון – עבודה פיזית עם כלים רוטטים ומשאות כבדים.
17. עובדי דיג ורשתות דייג – עומס פיזי וחשיפה לרטט בים.
18. טכנאי שדה – הרכבות ותיקונים במקומות לא נוחים הדורשים יציבה מאומצת.
19. מתקיני מערכות ומכשור – עבודה מעל גובה או מתחת לקרקע עם תנועות חוזרות.
20. מוסכניקים – עבודה במצבים פיזיים לא טבעיים לאורך זמן ושימוש בכלים רוטטים.

המקרים בהם המוסד לביטוח לאומי מכיר במיקרו-טראומה כפגיעת עבודה

המוסד לביטוח לאומי במדינת ישראל מכיר במיקרו-טראומה כפגיעת עבודה רק כאשר מתקיימים מספר תנאים שהוכחו על ידי העובד המבקש הכרה. אלו התנאים המרכזיים:

1. רצף פעולות חוזרות ונשנות: על העובד להוכיח שהפגיעה נגרמה כתוצאה מפעולה חוזרת ונשנית באופן מונוטוני, ללא שינוי מהותי במהלך היום. לדוגמה, כתיבה, הקלדה, הרמה של משאות כבדים או שימוש בכלי עבודה רוטטים.
2. מנגנון פיזי ברור: יש להראות כי הפעולות המבוצעות במסגרת העבודה גרמו לנזק גופני מצטבר, שאינו נובע מבעיה גנטית, מחלה או גורמים חיצוניים אחרים.
3. קשר ישיר בין הפגיעה לעבודה: נדרש להוכיח קשר סיבתי ברור בין תנאי העבודה לבין הפגיעה הפיזית או הנזק הבריאותי. לדוגמה, עובד שמבצע תנועת סיבוב חוזרת בידיו לצורך הברגה עשוי להוכיח קשר ישיר לנזק בגידים או במפרקים.
4. אבחנה רפואית תומכת: תיעוד רפואי ממומחים נדרש להוכחת המקרה, תוך הסבר כיצד הנזק נגרם כתוצאה מהמיקרו-טראומה ולא מגורמים אחרים.
5. זמן מצטבר: על העובד להוכיח כי הפעולות גרמו לנזק כתוצאה מחשיפה ממושכת לאורך זמן, ולא מפגיעה חד-פעמית או תאונה פתאומית.
6. פגיעה הדרגתית ולא תאונה: הביטוח הלאומי אינו מכיר בפגיעות חד-פעמיות או פתאומיות במסגרת ההגדרה של מיקרו-טראומה. על כן, יש להראות כי מדובר בנזק מצטבר שנגרם לאורך זמן.
7. עבודה בתנאים מזיקים: במקרים מסוימים, תנאים סביבתיים מזיקים כמו רעש קבוע, רטט מתמשך, או חשיפה לחומרים כימיים יכולים להיות חלק מהמנגנון הגורם לפגיעה, אם הם חוזרים ונשנים באופן קבוע.
8. מגבלות רפואיות תפקודיות: המוסד לביטוח לאומי יבחן אם הפגיעה הובילה למגבלות בתפקודו של העובד, וכיצד היא משפיעה על יכולתו להמשיך לעבוד או לבצע פעולות יומיומיות.

חשוב לציין כי כל מקרה נבדק לגופו, ובמקרים רבים נדרש ייצוג משפטי מקצועי כדי להוכיח את התנאים הללו ולהציג את הראיות הנדרשות. עורכי דין המנוסים בתחום זה מסייעים רבות לעובדים להשיג הכרה מהמוסד לביטוח לאומי ולממש את זכויותיהם.