מבוא
למרות שהרמת משאות כבדים היא מנת חלקם של סבלים, מחסנאים ופועלי תעשייה – גם מלגזנים נדרשים לעיתים קרובות לשלב בין נהיגה לבין מאמץ פיזי. פעולות כמו קשירה, פיזור, הרמה או תיקון של מטענים, התכופפות מתחת לרמפות, פתיחת דלתות כבדות, או חיבור משטחי סחורה – חושפות את המלגזן לעומסים חוזרים בגב, כתפיים וידיים. לאורך זמן, תנועות חוזרות אלו, גם אם אינן טראומתיות ברגע אחד, מצטברות לפגיעה הידועה כמיקרו-טראומה תעסוקתית – נזק מצטבר העלול לזכות את הנפגע בפיצוי משפטי ונכות תפקודית מוכרת.
מהם מנגנוני הפגיעה השכיחים?
- כיפוף והרמה חוזרים של משאות
- גם משטחים קלים יחסית, כאשר מרימים אותם עשרות פעמים ביום, יוצרים עומס חוזר על חוליות הגב, דיסקים בין-חולייתיים, גידים ומפרקים.
- תנועות סיבוב עם עומס משולב
- כאשר המלגזן מבצע תנועת סיבוב (למשל לפנות את הגוף מהמושב או לסובב חפץ תוך אחיזה בו), מופעל כוח צדי על עמוד השדרה והכתפיים.
- רעד וויברציה ממושכים מהמלגזה עצמה
- חשיפה מתמשכת לרעידות מעבירה עומס על עמוד השדרה המותני, מפרקי האגן והגב התחתון – במיוחד ברצפת עבודה לא ישרה.
- חוסר גיוון בתנוחות
- ישיבה סטטית ממושכת משולבת עם רגעים קצרים של הרמה פתאומית – יוצרים "שבירה" מבנית שמחלישה בהדרגה את מערכת השלד.
כיצד משפיע הנזק על התפקוד היומיומי והמקצועי?
- כאבים כרוניים בגב תחתון וצוואר
- המלגזן מתחיל לחוש כאב מפושט או ממוקד, שמתגבר במאמץ ואף מופיע בזמן מנוחה, נסיעה או שינה.
- הגבלה בתנועה ובגמישות
- קושי להתכופף, להסתובב במושב, להרים חפץ מהרצפה או לעלות במדרגות.
- חולשה בגפיים, הקרנת כאב
- פגיעה עצבית אפשרית כתוצאה מפריצת דיסק או לחץ על עצב – תורמת לתחושת נימול, חולשה או כאב בכתפיים, ידיים או רגליים.
- ירידה בכושר העבודה
- העובד מאט, נדרש להפסקות תכופות, מתקשה לבצע חלק מתפקידי התפקיד – מה שעלול להוביל לצמצום שעות או הפסקת עבודה.
דרכי אבחון מתקדמות
- בדיקה קלינית אורתופדית ונוירולוגית
- בדיקת טווחי תנועה, רגישות, סימני לחץ עצבי, תפקוד גידים ושרירים.
- MRI עמוד שדרה (מותני/צווארי)
- מציג פריצות דיסק, היצרויות תעלת עמוד השדרה, דלקות פרקים, שינויים ניווניים או לחץ על שורשים עצביים.
- צילומי רנטגן
- משמשים לזיהוי שחיקה בעצמות, יישור עקומת עמוד השדרה, והסתיידויות.
- EMG/NCS (בדיקות הולכה עצבית)
- לזיהוי פגיעה עצבית במקרים של הקרנת כאב, ירידה בתחושה או חולשה בגפיים.
כיצד מעריכים את אחוזי הנכות?
- נכות רפואית לפי תקנות הביטוח הלאומי
- בהתאם לסוג הפגיעה:
- כאב גב כרוני עם הגבלה בתנועה – 5%–10%.
- פריצת דיסק עם הקרנה – 15%–30%.
- מגבלה קשה בתפקוד או צורך בניתוח – גם מעל 40%.
- בהתאם לסוג הפגיעה:
- נכות תפקודית
- נגזרת מההשפעה על יכולת העבודה של המלגזן בפועל.
- גם נכות רפואית "נמוכה" עשויה להיחשב כבעלת משקל תפקודי גבוה במקצוע פיזי, ולהוביל לפיצוי משמעותי יותר.
- חוות דעת מומחים תעסוקתיים
- כוללת פירוט הפגיעה, הסבר הקשר לעבודה, השפעה על כושר השתכרות ואחוזי נכות מוצעים.
כיצד משתלבת הפגיעה בתביעת פיצויים?
- הכרה כפגיעת עבודה (מיקרו-טראומה)
- במקרים בהם הפגיעה נובעת מחשיפה חוזרת ולא מאירוע בודד, ניתן לבקש הכרה מביטוח לאומי או לתבוע את המעסיק.
- נדרש תיעוד תעסוקתי, רפואי וחוות דעת מקצועית.
- מרכיבי הפיצוי
- החזר הוצאות רפואיות – טיפולים, בדיקות, שיקום, תרופות.
- אובדן כושר עבודה – זמני או קבוע, מלא או חלקי.
- כאב וסבל – בגין הפגיעה באיכות החיים.
- פיצויים עתידיים – במקרה של צורך בהסבה מקצועית או טיפולים ארוכי טווח.
סיכום
מיקרו-טראומה עקב הרמת משאות כבדים אצל מלגזנים היא פגיעה מצטברת, שיכולה להיראות שולית ביום-יום – אך גורמת לנזק עמוק ומתמשך למערכת השלד והשרירים. באמצעות תיעוד נכון, אבחון מדויק וחוות דעת רפואית ומשפטית – ניתן לבסס תביעת נזקי גוף או מחלת מקצוע ולהבטיח לנפגע את הזכויות המלאות לשיקום ופיצוי.
