מבוא
טכנאי מעבדה מבצעים לאורך שעות עבודה רבות פעולות חוזרות הדורשות דיוק קיצוני, הפעלת כוח עדין אך מתמשך, ושהייה בתנוחות קבועות של שורש כף היד והאצבעות. שימוש ממושך בפיפטות, מיקרוסקופים, מלקחיים, מכשירי מדידה ומקלדות מעבדה גורם עם הזמן למיקרו-טראומות כרוניות בגידים, מפרקים ועצבים של הידיים. למרות שמדובר בפעולות עדינות, השחיקה המצטברת גורמת לפגיעות תפקודיות ולעיתים אף לנכות מוכרת שמהווה בסיס לתביעת פיצויים.


מהם מנגנוני הפגיעה השכיחים?

  1. תנועות חוזרות של כף היד והאצבעות
    • עבודה ממושכת בפיפטציה, הזנת נתונים, סיבוב מכסים, אחיזת שפופרות – יוצרת עומס חוזר על גידים ומפרקים.
  2. מנחים סטטיים לאורך זמן
    • אחיזה יציבה של כלים עדינים, הפעלת לחץ קבוע עם האגודל והאצבעות – מובילים להתכווצות שרירים ועומס גידי.
  3. שימוש במכשירים זעירים הדורשים דיוק גבוה
    • כל תזוזה מחושבת מחייבת תנועתיות חוזרת באותה זווית – מה שמעמיס על אזור שורש כף היד, האמה והאצבעות.
  4. תנאי עבודה לא ארגונומיים
    • חוסר בגיוון תנועתי, כיסאות לא מתכווננים, עבודה בגובה לא מתאים – כולם מגבירים את העומס על הידיים והכתפיים.

כיצד משפיע הנזק על תפקוד יומיומי?

  1. כאבים באזור שורש כף היד והאצבעות
    • מופיעים בזמן העבודה ולעיתים נמשכים גם במנוחה – עלולים להחמיר בפעולות כמו פתיחת בקבוק, הקלדה או אחיזת עט.
  2. תחושת נוקשות ו"קליקים" במפרקים
    • בעיקר בשעות הבוקר או לאחר עבודה מאומצת – סימן אופייני לדלקת כרונית או שחיקה גידית.
  3. הקרנת כאב לאורך האמה ועד הכתף
    • במקרים בהם נוצר עומס עצבי (כגון בתסמונת התעלה הקרפלית או תסמונת המרפק החוזר), נוצר נימול, חולשה או כאב מקרין.
  4. ירידה בכוח ובדיוק התנועתי
    • הפגיעה באחיזה, תיאום יד-עין ויכולת תנועה עדינה מקשה על ביצוע פעולות שגרתיות – הן בעבודה והן בבית.

דרכי האבחון המתקדמות

  1. בדיקה קלינית של מומחה אורתופד/כף יד
    • הערכת כאב, טווחי תנועה, כוח אחיזה ותגובות עצביות.
  2. בדיקות הדמיה – אולטרסונוגרפיה ו-MRI
    • משמשות לזיהוי קרעים בגידים, דלקות מקומיות, עיבוי של מעטפות גידיות או נוזלים סביב מפרקים.
  3. EMG/NCS (בדיקות הולכה עצבית)
    • רלוונטיות במיוחד כשיש נימול או הקרנה – בודקות תפקוד עצבי באזור שורש כף היד, המרפק והאמה.
  4. בדיקות תפקודיות בעבודה (ergonomic evaluation)
    • ניתוח עמדת העבודה, תנועות חוזרות ותנוחות עבודה – מספק תמונה כוללת של הגורמים לפגיעה.

כיצד מעריכים את אחוזי הנכות?

  1. נכות רפואית לפי תקנות המוסד לביטוח לאומי
    • נקבעת לפי סוג הפגיעה (גיד, עצב, מפרק), מידת ההגבלה והשלכות תפקודיות:
      • כאב ללא מגבלה – 5%–10%
      • דלקת כרונית עם מגבלת תנועה או חולשה – 10%–20%
      • קרע בגיד או פגיעה עצבית מוכחת – 20%–40% ואף יותר
  2. נכות תפקודית
    • משקללת את ההשפעה המעשית על ביצוע תפקידו של טכנאי מעבדה, אשר מחויב לדיוק תנועתי מתמשך.
    • ירידה ביכולת לבצע פעולות מדויקות יכולה להצדיק אחוזי נכות תפקודית גבוהים מהנכות הרפואית.
  3. חוות דעת רפואית תעסוקתית
    • בוחנת את הקשר בין תנאי העבודה לבין הפגיעה, ומתארת את ההשפעה בפועל על כושר העבודה.

תביעת פיצויים – איך ומתי?

  1. הכרה כפגיעת עבודה מסוג מיקרו-טראומה
    • פגיעות אלו נחשבות למוכרות כאשר ניתן להוכיח שמדובר בפעולות חוזרות כחלק מהעבודה היומיומית.
  2. מה דרוש להכרה בתביעה?
    • תיעוד רפואי מתמשך
    • פירוט של משך העבודה, אופי הפעולות ותנאי התחנה
    • חוות דעת רפואית תומכת בקשר הסיבתי
  3. מרכיבי הפיצוי האפשריים:
    • אחוזי נכות רפואית/תפקודית – לצורך קצבה או מענק
    • החזר הוצאות רפואיות – טיפולים, פיזיותרפיה, ציוד עזר
    • אובדן כושר עבודה – חלקי או מלא
    • פיצוי בגין כאב וסבל – על ירידה באיכות החיים והכאב המתמשך

סיכום

מיקרו-פגיעות בידיים בקרב טכנאי מעבדה הן פגיעות אמיתיות – גם אם שקטות – שיש להן השלכות תפקודיות, מקצועיות ומשפטיות. לא מדובר בבעיה שולית, אלא בפציעה מצטברת שניתן להוכיח, לאבחן, ולתבוע בגינה את הזכויות המלאות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *