תאונת דרכים שבה נפגע עובד במהלך עבודתו נתפסת לרוב כאירוע שבו האחריות מוטלת על הנהג הפוגע או על תנאי הדרך.
עם זאת, במקרים מסוימים ניתן לטעון גם לרשלנות מצד המעסיק – מהלך משפטי שיכול להרחיב את היקף הפיצוי.


המסגרת המשפטית – חובת הזהירות של המעסיק

לפי פקודת הנזיקין וחוקי הבטיחות בעבודה, למעסיק יש חובת זהירות מוגברת כלפי עובדיו.
חובה זו כוללת:

כאשר המעסיק מפר חובה זו, וההפרה קשורה ישירות לגרימת התאונה – ניתן לטעון לרשלנות.


דוגמאות למצבים המעוררים אחריות מעסיק

  1. הקצאת רכב לא תקין – תקלות בבלמים, צמיגים שחוקים או היעדר תחזוקה.
  2. לחץ בלתי סביר בעמידה בזמנים – דרישה לבצע נסיעות ממושכות ללא הפסקות.
  3. אי־הדרכת עובדים – במיוחד נהגים חדשים או כאלה שמשתמשים בכלי רכב מיוחדים.
  4. אי־התאמת הנהג למשימה – מתן רכב כבד לעובד ללא רישיון מתאים או ניסיון רלוונטי.
  5. אי־ביטוח מתאים – חוסר בפוליסה שתכסה סיכונים ברורים של העבודה.

ההבדל בין אחריות ביטוחית לאחריות נזיקית


יתרונות וחסרונות בפתיחת חזית משפטית מול המעסיק

יתרונות

חסרונות


דוגמה מהשטח

שליח חברה נפגע בתאונה לאחר ששלחו אותו עם רכב שלא עבר טיפול שוטף, למרות תלונות קודמות על בעיות בבלמים.
בית המשפט קבע שהמעסיק התרשל בכך שלא דאג לתחזוקת הרכב, וחייב אותו – דרך ביטוח המעבידים – בפיצוי נוסף על זה שקיבל מהביטוח החובה.


לסיכום

רשלנות מעסיק בתאונת דרכים של עובד אינה מצב שכיח – אך כאשר היא מתקיימת, היא יכולה להוות בסיס משפטי משמעותי להגדלת הפיצוי.
ההכרעה תלויה ביכולת להראות שהמעסיק הפר את חובת הזהירות שלו, וכי ההפרה תרמה בפועל לגרימת התאונה.
במשרדנו, אנו חוקרים את נסיבות התאונה לעומק, בוחנים את נהלי העבודה והתחזוקה, ומאתרים ראיות שיכולות להוכיח רשלנות כזו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תביעת הענק הראשונה לפיצוי קורבנות טרור הוגשה כמתוכנן ונפתח הרישום לתביעה הבאה.