כאשר אדם נפצע בתאונת דרכים קשה, הוא מפקיד את גופו – ולעיתים את חייו – בידי צוותים רפואיים.
מערכת הבריאות נדרשת לפעול במהירות, בדיוק, ולעיתים תחת לחץ עצום.
אבל מה קורה כשהטיפול שניתן לא רק שאינו מועיל – אלא גורם לנזק נוסף?
במקרים מסוימים, הנפגע נאלץ להתמודד לא רק עם פגיעות כתוצאה מהתאונה, אלא גם עם החמרה חמורה שנובעת מרשלנות רפואית: אבחון מאוחר, טיפול שגוי, השהיית ניתוח חיוני, או זיהום שניתן היה למנוע.
במאמר זה נבחן את המפגש המורכב בין דיני הנזיקין, חוק הפלת"ד ודיני הרשלנות הרפואית – ונבין כיצד מנהלים תביעה כזו, מה צריך להוכיח, ומהם האתגרים המשפטיים שבדרך.
הפגיעה השנייה: נזק חדש או החמרה של הקיים?
המקרה הקלאסי הוא תאונה קשה שגרמה לפציעה – אך בהמשך, עקב טיפול לקוי, מצבו של הנפגע מתדרדר:
- רגל שניתן היה להציל – נקטעת
- שבר פשוט – הופך לעיוות כרוני
- פגיעה ראשונית קלה – מתפתחת לנכות קשה עקב אבחון מאוחר
- נזק נפשי – מועצם בשל יחס מזלזל או השהיית טיפול
כאן עולה שאלה עקרונית:
האם הנזק כולו שייך לתאונת הדרכים? או שיש להפריד את התרומה של הרופא או המוסד הרפואי – ולייחס לו אחריות נפרדת?
עקרון ההגנה של הפלת"ד – ואיפה הוא נעצר
לפי חוק הפלת"ד, כל נזק גוף שנגרם כתוצאה מתאונת דרכים מזכה את הנפגע בפיצוי – גם אם הנזק הוחמר במהלך הטיפול הרפואי.
כלומר: גם אם הטיפול הרפואי היה רשלני, עדיין ניתן להגיש את כל התביעה במסגרת הפלת"ד, מבלי לנהל הליך נפרד נגד הרופא.
אולם – יש חריג חשוב:
כאשר הנזק שנגרם עקב הרשלנות הרפואית מנותק מהתאונה או חמור בהרבה מהנזק המקורי, ניתן – ולעיתים אף רצוי – להגיש תביעה נפרדת בגין רשלנות רפואית.
מה צריך להוכיח בתביעת רשלנות רפואית לאחר תאונה?
- קיומה של חובת זהירות – בין הרופא/בית החולים לבין הנפגע
- הפרת החובה – סטייה מהפרקטיקה הרפואית הסבירה (לפי חוות דעת מומחה)
- גרימת נזק נוסף או החמרת נזק – עקב אותה הפרה
- קשר סיבתי – שאילולא הטיפול השגוי, מצבו של הנפגע היה טוב יותר
האם מדובר בתביעה אחת – או שתיים?
התשובה תלויה במקרה:
- כאשר ניתן לייחס את כל הנזק לתאונה – מגישים תביעה לפי הפלת"ד בלבד
- כאשר ברור שהייתה רשלנות רפואית מובהקת שגרמה לנזק עצמאי – ניתן להגיש תביעה נפרדת נגד המוסד הרפואי או הרופא
- לעיתים, מנהלים שתי תביעות מקבילות – מול חברת הביטוח על התאונה, ומול המוסד הרפואי על ההחמרה
במקרים מורכבים – בית המשפט יכול לחייב את הצדדים להכריע מי אחראי לאיזה חלק מהנזק.
מהם האתגרים המרכזיים?
- קושי להבחין בין "נזק מהתאונה" ל"נזק מהרשלנות"
- הצורך בשתי חוות דעת נפרדות (אורתופדית ונוספת – בתחום הרשלנות)
- סיכון בפיצול ההליך – שעלול לעכב את קבלת הפיצוי
- ניסיונות של כל צד להטיל את האחריות על הצד השני (חברת הביטוח מול בית החולים)
לסיכום: כשמתאונה צומחת גם רשלנות – יש דרך משפטית להתמודד
המפגש בין רכב לפציעה הוא טראומטי.
המפגש בין פציעה לרשלנות רפואית – עלול להיות הרסני.
אבל גם כאן, המשפט יודע להבחין, לנתח – ולפסוק פיצוי.
במשרדנו, אנו מלווים נפגעים מורכבים, שנפגעו פעמיים: פעם אחת בכביש, ופעם שנייה במערכת שאמורה הייתה לרפא.
אנו בודקים לעומק את השתלשלות הטיפול – ומנהלים את התביעות במקביל, תוך שמירה על זכויות מקסימליות.
אם אתה מרגיש שמשהו בטיפול לא היה כשורה – אל תניח לזה.
ייתכן שמגיע לך הרבה יותר – ואתה לא לבד בדרך.
