כאשר אדם מבוגר נפגע בתאונת דרכים קשה, חישוב הפיצוי שנפסק לו עשוי להיות שונה מהותית מזה של נפגע צעיר.
אחת הסיבות לכך היא שתוחלת החיים ותוחלת העבודה משפיעות ישירות על גובה הסכום שייפסק.
במאמר זה נבחן כיצד בתי המשפט מתייחסים לפרמטרים אלה, מה האיזון בין פיצוי ראוי לבין מניעת פיצוי עודף, ומהם השיקולים הייחודיים בתביעות של בני הגיל השלישי.
עקרון יסוד: הפיצוי משקף את הנזק הכלכלי העתידי
בפסיקת פיצויים בגין נזקי גוף, המטרה היא השבת מצב הנפגע – ככל האפשר – למצבו אלמלא התאונה.
בפועל, הדבר מתבטא בחישוב הפסדי הכנסה והוצאות עתידיות לפי פרק הזמן הצפוי שהנפגע עוד יחיה ויזדקק להן.
כאשר מדובר בנפגע מבוגר:
- תוחלת החיים הממוצעת קצרה יותר
- שנות העבודה שנותרו בפועל מעטות – ולעיתים אפסיות (אם הנפגע כבר בגיל פרישה)
השפעת הגיל על ראשי הנזק
1. אובדן כושר השתכרות
- אם הנפגע כבר לא עבד לפני התאונה – לרוב לא ייפסק פיצוי על רכיב זה
- אם עבד במשרה חלקית או מעבר לגיל פרישה – החישוב ייעשה לתקופה קצרה בלבד
- בפסיקה יש נכונות להכיר בהמשך עבודה מעבר לגיל 67 כאשר מוכח שהייתה כוונה ויכולת לכך
2. עזרת הזולת
- מבוגרים שנפגעו עשויים להזדקק לעזרה רבה יותר כתוצאה מהפגיעה
- הפיצוי ייקבע לפי מספר שנות החיים הצפויות, אך לעיתים ישנה מגמה להגדיל את שיעור העזרה השנתי עקב הצורך המוגבר
3. הוצאות רפואיות ושיקום
- בגיל מבוגר, פגיעה גופנית עלולה להביא להידרדרות מהירה יותר
- בתי המשפט מתחשבים בכך, ולעיתים מאשרים תקופות טיפול אינטנסיביות יותר
4. כאב וסבל
- סכום הפיצוי תלוי גם במשך התקופה שבה יסבול הנפגע
- יחד עם זאת, הגיל אינו בהכרח מצמצם את סכום הפיצוי על רכיב זה – שכן הוא משקף פגיעה בכבוד ובאיכות החיים, לא רק בזמן
אתגרי ההוכחה
בתביעות של נפגעים מבוגרים, הצד הנתבע (לרוב חברת הביטוח) ינסה לטעון:
- כי חלק מהקשיים נובע מגיל ומחלות רקע – ולא מהתאונה
- כי ממילא תוחלת החיים מוגבלת, ולכן יש לצמצם את הפיצוי
- כי גם אלמלא התאונה, הנפגע לא היה ממשיך לעבוד או לחיות באופן עצמאי לאורך זמן
לכן, חשובה במיוחד חוות דעת רפואית מקיפה שתבדיל בין השפעת הגיל לבין השפעת הפגיעה.
איזון בין צדק כלכלי לבין רגישות אנושית
המשפט נדרש לאזן בין שני עקרונות:
- הימנעות מהעשרת יתר – פיצוי לא אמור לחרוג מהנזק הצפוי בפועל
- הבטחת שיקום בכבוד – גם לנפגע בן 80 מגיעות שנות חיים נוחות ככל האפשר
בפועל, יש מקרים שבהם בתי המשפט מעדיפים גישה מעט מרחיבה, כדי לאפשר לנפגע מבוגר לממן סיוע ושיקום, אף אם תוחלת חייו קצרה.
לסיכום
תוחלת החיים היא פרמטר משמעותי בחישוב הפיצויים – אך אין פירושה ויתור על פיצוי הולם.
המשפט המודרני מכיר בכך שאיכות החיים בשנים שנותרו לנפגע אינה פחות חשובה מאשר אורכן.
במשרדנו, אנו מקפידים להציג לבית המשפט תמונה מלאה – רפואית, תפקודית ואנושית – כך שהפיצוי ישקף לא רק מספרים, אלא גם את הזכות של כל אדם, בכל גיל, לחיים בכבוד לאחר פגיעה.