בישראל, אלפי עובדים מועסקים ללא חוזה עבודה מסודר:
עובדי יומיום, שכר במזומן, העסקה “על בסיס אמון” או במבנה לא פורמלי.
כאשר אחד מהם נפגע בתאונת דרכים קשה – האתגר המשפטי ברור:
איך מוכיחים לבית המשפט מה הייתה ההכנסה האמיתית, כדי לקבל פיצוי הוגן?


הבעיה: היעדר תיעוד פורמלי

בעובדים ללא חוזה ולעיתים גם ללא תלושי שכר, חסרים רכיבי הראיה הקלאסיים:

כתוצאה מכך, חברת הביטוח או הנתבע יטענו לעיתים קרובות:

“לא ניתן להוכיח הפסד הכנסה – אין מסמכים, אין מספרים.”


מה אומר החוק והפסיקה?

הפסיקה בישראל מכירה במצבים של עבודה לא מדווחת או לא מתועדת, אך קובעת:


כלים להוכחת הכנסה בפועל

1. עדויות אישיות ומסמכים חלופיים

2. ראיות עקיפות

3. חוות דעת מומחה לשוק העבודה

4. נתונים סטטיסטיים


טענות הגנה צפויות

חברות הביטוח והנתבעים ינסו לטעון:


המתח בין “צדק כלכלי” ל”צדק מוסרי”

לטובת הפיצוי:

מנגד:

בתי המשפט מנסים לאזן – לעיתים פוסקים פיצוי חלקי, לעיתים לפי השכר הממוצע, ולעיתים על בסיס אומדן משולב.


לסיכום

היעדר חוזה מסודר אינו סוף פסוק לנפגע בתאונת דרכים קשה – אך הוא מחייב עבודה משפטית ראייתית כפולה ומכופלת.
הצלחה בתביעה תלויה ביכולת לשחזר את המציאות הכלכלית שלפני הפגיעה, ולשכנע את בית המשפט שמדובר בהכנסה ממשית ולא בהשערה.

במשרדנו, אנו יודעים לאתר ולבנות את התמונה החסרה: מאיסוף הודעות וואטסאפ ועד חוות דעת שוק עבודה – כדי להבטיח שגם מי שעבד “ללא ניירת” יקבל את הפיצוי הראוי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תביעת הענק הראשונה לפיצוי קורבנות טרור הוגשה כמתוכנן ונפתח הרישום לתביעה הבאה.