עקירת שן היא פעולה בלתי הפיכה – מרגע שהשן הוצאה, לא ניתן להשיבה למקומה הטבעי. כאשר מדובר בעקירה שגויה של שן בריאה, הנזק הוא כפול: גם איבוד שן תקינה וגם פגיעה תפקודית ואסתטית, לעיתים עם צורך בשיקום מורכב ויקר.
השאלה המשפטית המרכזית היא האם המקרה מהווה רשלנות רפואית ומהם התנאים להכרה בו ככזה.
כיצד מתרחשת עקירה שגויה של שן בריאה?
- זיהוי מוטעה בצילום רנטגן – בלבול בין שן חולה לשן סמוכה בריאה.
- חוסר תיאום בין הרופא למטופל – אי־הבהרה מראש איזו שן מיועדת לעקירה.
- רישום רפואי שגוי – טעות במספר השן או במיקומה.
- עבודה בתנאי לחץ – טיפול מזורז או חוסר בדיקות חוזרות לפני הפעולה.
ההשלכות הבריאותיות והנפשיות
- פגיעה ביכולת הלעיסה והדיבור.
- צורך בטיפולי שיקום – שתל דנטלי, גשר או תותבת.
- סיכון לשינוי בסגר השיניים וביציבות הלסת.
- פגיעה אסתטית העלולה להשפיע על הביטחון העצמי.
- תחושת אובדן ואכזבה, במיוחד כאשר מדובר בשן קדמית.
ההיבט המשפטי – מתי זו רשלנות רפואית?
בדרך כלל, עקירה של שן בריאה תיחשב לסטייה ברורה מהסטנדרט הרפואי הסביר, ולכן בתי המשפט נוטים לראות בכך רשלנות מובהקת.
כדי להוכיח רשלנות, יש להראות:
- הפרת חובת הזהירות – הרופא לא נקט באמצעי הבדיקה והזיהוי המתבקשים (בדיקות קליניות, צילומים, תיאום ברור עם המטופל).
- נזק – איבוד שן בריאה והשלכות רפואיות/אסתטיות/נפשיות.
- קשר סיבתי – ההוכחה שהעקירה נבעה מהטעות ולא ממצב רפואי אחר.
חובת ההסבר וההסכמה מדעת
החוק מחייב את הרופא לפרט למטופל את מהות ההליך, מטרתו, סיכוניו והאלטרנטיבות. כאשר השן הנכונה לא זוהתה, ברור שלא התקבלה הסכמה מדעת להוצאת השן הבריאה – עובדה זו עשויה לחזק את עילת התביעה.
הפיצוי האפשרי
במקרים מוכחים, ניתן לתבוע פיצוי בגין:
- עלות טיפולי שיקום הפה
- כאב וסבל
- פגיעה אסתטית
- הפסדי שכר (אם נגרמה פגיעה בעבודה)
- פגיעה באוטונומיה – בגין פעולה שלא הוסכמה בפועל
מתי זה לא ייחשב רשלנות?
במקרים נדירים, ייתכן שהשן שנראתה בריאה הסתירה פגיעה פנימית קשה שהתגלתה רק בעת העקירה, או שהייתה סכנה מיידית להישארותה בפה. גם אז, הרופא חייב להוכיח שפעל בתום לב ובאופן מקצועי בהתאם למידע שהיה בפניו בזמן אמת.
מסקנה אסטרטגית
עקירה שגויה של שן בריאה היא כמעט תמיד עילה חזקה לתביעה בגין רשלנות רפואית, בשל הסטייה הבולטת מהפרקטיקה המקובלת והנזק הבלתי הפיך למטופל. שמירת הצילומים, הרישומים הרפואיים והפניה לחוות דעת מומחה – הם הצעדים הראשונים בדרך למימוש הזכויות.
