חשיפה פתאומית לחומרי הדברה במקום העבודה – בין אם מדובר בחקלאות, בגינון, בתעשיית המזון או בתחזוקת מבנים – עלולה לגרום לנזקים חמורים: קשיי נשימה, כוויות עור, פגיעות עיניים, ואף נזק עצבי או פגיעה במערכת החיסון.
כאשר החשיפה מתרחשת באירוע חד־פעמי ומזוהה בזמן ומקום ברורים, היא עשויה להיחשב אירוע חריג בעבודה ולהזכות את העובד בפיצוי והכרה.
ההבחנה בין אירוע חריג למחלת מקצוע
- אירוע חריג – חשיפה בודדת, פתאומית וחריגה, למשל פיצוץ מיכל הדברה או תקלה במערכת ריסוס.
- מחלת מקצוע – חשיפה מתמשכת ומצטברת לאורך זמן, המובילה להתפתחות מחלה כרונית.
ההגדרה חשובה, שכן ההליך המשפטי והראייתי שונה בכל אחד מהמקרים.
הכרה בביטוח הלאומי
כדי שהחשיפה תוכר כתאונת עבודה, יש להוכיח:
- מועד ברור שבו התרחשה החשיפה.
- קשר סיבתי רפואי – חוות דעת רפואית שתסביר את הקשר בין החומר הכימי לבין הנזק שנגרם.
- שהחשיפה התרחשה תוך כדי ועקב העבודה.
הכרה כזו תאפשר קבלת דמי פגיעה, מימון טיפולים רפואיים ואף קצבת נכות זמנית או קבועה.
אחריות המעסיק והצדדים הנוספים
חוקי הבטיחות בעבודה מטילים על המעסיק חובת זהירות מוגברת בכל הקשור לחומרים מסוכנים:
- הצבת שילוט ואזהרות.
- הדרכת עובדים על אמצעי מיגון.
- אספקת ציוד מגן אישי (מסכות, כפפות, משקפי מגן).
- פיקוח על אחסון והובלה בטוחים.
במקרים מסוימים, ניתן לשקול תביעת נזיקין גם נגד יצרן או ספק חומר ההדברה, אם לא סומן כראוי או אם סופק פגום.
ראיות חיוניות לניהול התביעה
- דו"ח בטיחות ותיעוד האירוע.
- עדויות עובדים שנכחו בזמן החשיפה.
- תיעוד רפואי מיידי לאחר הפגיעה.
- מידע על סוג וכמות החומר שבו נעשה שימוש.
פגיעות אפשריות
- פגיעות נשימתיות חריפות (כגון בצקת ריאות או תגובה אלרגית קשה).
- פגיעות עוריות (כוויות כימיות, פריחות).
- פגיעה עצבית או קוגניטיבית כתוצאה מחומרי הדברה אורגנו־פוספטיים.
- נזק לעיניים.
לסיכום
חשיפה פתאומית לחומרי הדברה אינה "תאונה שולית" – היא עלולה להותיר נזק מתמשך ואף בלתי הפיך.
ההכרה באירוע כחריג והבאת הראיות המתאימות הם הבסיס למיצוי הזכויות מול המוסד לביטוח לאומי והגורמים האחראים.
במשרדנו אנו מלווים נפגעים משלב איסוף הראיות ועד לקבלת הפיצוי המלא, תוך הבנה מעמיקה של התקנות והסיכונים הכימיים.
