פגיעה בעצב הלסת היא אחת הסיבוכים המשמעותיים והקשים ביותר שיכולים להתרחש במהלך טיפול שיניים – במיוחד בפרוצדורות כמו עקירות שיני בינה תחתונות, השתלות שיניים, או טיפולים כירורגיים בלסת. עצבי הלסת אחראים לתחושה בחלק התחתון של הפנים, בלסת, בלשון ובשפה התחתונה. פגיעה בהם עלולה לגרום לאובדן תחושה, כאב כרוני, או שינויים תחושתיים בלתי הפיכים.
הסיבות העיקריות לפגיעה עצבית בטיפולי שיניים
- עקירת שן בינה תחתונה – שורשי השן סמוכים לעצב הלסת (Inferior Alveolar Nerve), ולעיתים אף במגע ישיר עמו.
- השתלת שיניים – החדרת שתל עמוק מדי עלולה לפגוע בעצב.
- טיפול שורש או סתימות עמוקות – חדירה מעבר לקצה השורש עם כלי או חומר מילוי.
- הליכים כירורגיים בלסת – כריתת ציסטות, גידולים או ניתוחי אורתוגנטיה.
ההשלכות הבריאותיות של פגיעה עצבית
- אובדן תחושה קבוע בשפה, בלסת, בלשון או בסנטר.
- תחושת נימול או עקצוץ מתמשך.
- כאב נוירופתי כרוני העלול לפגוע באיכות החיים וביכולת לעבוד.
- פגיעה תפקודית – קשיי דיבור, לעיסה, או שליטה בתנועות הפה.
במקרים רבים, טיפול רפואי מאוחר או לא מותאם מפחית את סיכויי ההחלמה.
האחריות המשפטית – מתי מדובר ברשלנות רפואית?
פגיעה בעצב אינה בהכרח רשלנות, שכן יש מצבים בהם גם ביצוע מוקפד לפי הסטנדרט המקצועי כרוך בסיכון מובנה. עם זאת, האחריות המשפטית עשויה להתקיים כאשר מתקיימים אחד או יותר מהמצבים הבאים:
- היעדר אבחון ותכנון מוקדם – אי־ביצוע צילום CT או צילום פנורמי כאשר קיימת קרבה בין שורש השן לעצב.
- ביצוע טכניקה לקויה – שימוש בכוח מוגזם, החדרת שתל מעבר לעומק המומלץ, או קידוח חורג.
- אי־יידוע המטופל על הסיכון – העדר הסבר מראש על הסיכוי לפגיעה עצבית והשלכותיה, כחלק מחובת ההסכמה מדעת.
- חוסר מעקב וטיפול לאחר הפגיעה – אי־הפניה בזמן לנוירולוג, לכירורג פה ולסת או לטיפול שיקומי מתאים.
הפיצוי האפשרי לנפגע
בתי המשפט בישראל פסקו פיצויים במקרים של פגיעה עצבית בלסת, בהתאם להיקף הנזק:
- כאב וסבל – בגין אובדן תחושה או כאב כרוני.
- הפסדי השתכרות – אם הנזק פגע ביכולת לעבוד או לתפקד.
- הוצאות רפואיות – עבור טיפולים, ניתוחים או שיקום.
- עזרת הזולת – במידה והנפגע נזקק לסיוע יומיומי.
גובה הפיצוי תלוי בנסיבות, בגיל הנפגע, ובקביעת אחוזי הנכות על ידי מומחה רפואי.
מתי זו טעות סבירה ולא רשלנות?
אם הרופא פעל בהתאם לסטנדרט המקצועי – ביצע בדיקות הדמיה, הסביר למטופל את הסיכון, ונקט באמצעי זהירות סבירים – אך הפגיעה התרחשה עקב הקרבה האנטומית הייחודית אצל המטופל, ייתכן שבית המשפט יראה בכך סיכון מובנה, ולא רשלנות.
מסקנה אסטרטגית
פגיעה בעצב הלסת היא נזק קשה וארוך טווח, המחייב בחינה מדוקדקת של נסיבות המקרה. שמירת התיעוד הרפואי, הצילומים והמסמכים, יחד עם חוות דעת מומחה, הם המפתח לקביעת האחריות והיקף הפיצוי.
