במרחב העבודה המודרני, בין אם מדובר במפעל ייצור, מחסן לוגיסטי או משרד, העובדים סומכים על כך שהתשתיות והציוד סביבם בטוחים לשימוש.
אך לעיתים, אירוע פתאומי כמו קריסת מדפים עמוסים, התפרקות קונסטרוקציה, נפילת ציוד כבד או התמוטטות קיר משנה את כללי המשחק בשבריר שנייה.
השאלה היא: האם מדובר בתאונת עבודה לכל דבר ועניין – ומי נושא באחריות?
ההגדרה המשפטית
חוק הביטוח הלאומי קובע כי תאונת עבודה היא פגיעה שארעה "תוך כדי ועקב העבודה".
קריסה פתאומית של מדפים, ציוד או קיר במקום העבודה עונה על ההגדרה, שכן מדובר במפגע פיזי שנגרם בתוך סביבת העבודה ובקשר ישיר אליה.
במקרים רבים, האירוע אף יוגדר כ"אירוע חריג" – דבר שמחזק את ההכרה בו לצורך קבלת פיצוי.
האחריות – לא רק של המעסיק
במרבית המקרים, האחריות לנזק אינה נופלת רק על המעסיק, אלא עשויה להתחלק בין מספר גורמים:
- המעסיק – על פי חובתו לשמור על סביבת עבודה בטוחה.
- חברת האחזקה או הניהול – אם לא ביצעה בדיקות תקופתיות או תיקונים.
- הספק/היצרן – אם הכשלים נבעו מפגם בייצור או בהרכבה.
- הקבלן – אם העבודה בוצעה באופן רשלני או בניגוד לתקנים.
סוגי פגיעות אופייניות
- פגיעות אורתופדיות – שברים, נקעים, חבלות קשות.
- פגיעות ראש וצוואר – מנפילת חפצים כבדים או מהתנגשות.
- פגיעות גב – עקב עומס או מעיכה.
- פגיעות נפשיות – טראומה ופחד לחזור לסביבת העבודה.
שלב הראיות – מה לאסוף מיד אחרי האירוע?
- תיעוד מצולם של מקום הקריסה והציוד המעורב.
- עדויות עובדים שהיו נוכחים.
- דו"ח בטיחות או קריאת שירות קודמת שלא טופלה.
- מסמכים רפואיים סמוכים בזמן לאירוע.
הפיצוי האפשרי
- מהביטוח הלאומי – הכרה בתאונה, דמי פגיעה, פיצוי בגין נכות זמנית או קבועה.
- תביעת נזיקין – נגד המעסיק, הספק או היצרן, בהתאם לנסיבות.
- החזר הוצאות שיקום – פיזיותרפיה, טיפולים רפואיים וציוד עזר.
לסיכום
קריסת מדפים, ציוד או קיר איננה "תאונה מקרית" בלבד – לרוב מדובר במחדל שניתן היה למנוע בבדיקות ותחזוקה תקופתיות.
החוק והפסיקה מעניקים לנפגעים כלים משמעותיים לקבלת פיצוי והכרה.
במשרדנו אנו פועלים כדי לוודא שכל הגורמים האחראים יישאו בחלקם, ושזכויות הנפגע ימוצו עד תום.
