כאשר הצלת חיים באה עם מחיר גופני מתמשך
מבוא
לוחמי אש נחשפים מדי יום למצבי קיצון פיזיים: נשיאת ציוד כבד, טיפוס במדרגות או סולמות, פריצה לדלתות, גרירת נפגעים, עבודה בתנאים חמים, לחים ולעיתים רעילים. מכלול הפעולות הללו יוצר עומסים כבדים על מערכות השריר-שלד. עם הזמן, אותם עומסים חוזרים עלולים להוביל ל־פגיעות אורתופדיות מצטברות (מיקרו-טראומה), הכוללות דלקות, שברי מאמץ, בלטים דיסקליים ושחיקת מפרקים. במקרים אלו, לוחם האש עלול להיפגע בכושרו המבצעי ואף לאבד את יכולתו להמשיך במקצוע.
מנגנוני הפגיעה השכיחים
- נשיאת ציוד כבד בתנאים קיצוניים
- ציוד מיגון, בלוני חמצן, צינורות, כלי פריצה – במשקל כולל של עשרות קילוגרמים – יוצר עומס רב על הגב, הברכיים, הכתפיים והקרסוליים.
- עבודה בתנוחות קיצוניות ולא יציבות
- זחילה, כריעה, טיפוס, ריצה על גגות או מדרגות – כל אלה מעמיסים במיוחד על המפרקים והשרירים התומכים.
- תנועה חדה ובלתי צפויה בעת חירום
- קפיצה, עצירה פתאומית, משיכה של נפגע – עלולות לגרום לקרעים, נקע או מתיחה חמורה של רצועות וגידים.
- חשיפה לחום ועומס פיזי משולב
- הטמפרטורות הגבוהות בשטחי שריפה פוגעות ביכולת השרירים להתאושש, מגדילות את הסיכון לפציעה, ולעיתים מובילות להחמרה של פגיעות קיימות.
הפגיעות האורתופדיות השכיחות
- כאבי גב תחתון ודלקות בעמוד שדרה מותני
- כתוצאה מהרמה חוזרת של ציוד או נפגעים.
- בלטי דיסק או פריצות דיסק
- עקב עומס חוזר, נפילות או כיפוף תחת משקל רב.
- שברי מאמץ בירכיים, שוקיים או כפות רגליים
- נובעים מהליכה וריצה עם ציוד כבד על משטחים קשים.
- דלקות כתף, קרעים בגידים ו"שחיקת שרוול מסובב" (Rotator Cuff)
- עקב שימוש חוזר בידיים מורמות מעל הראש (למשל בפירוק גג או חלון).
- פגיעות ברכיים – מניסקוס, רצועות, שחיקה
- מהתכופפות, כריעה ממושכת, פניות חדות או נפילה בשטח לא יציב.
כיצד משפיע הנזק על תפקוד יומיומי?
- כאבים מתמשכים בזמן פעילות גופנית
- פוגעים ביכולת האימונים, העבודה המבצעית והחיים הפרטיים.
- ירידה בטווחי תנועה ובכוח
- מקשה על נשיאת ציוד, תפעול כלים ותגובות מהירות בשטח.
- חולשה, נימול או הקרנה לגפיים
- תסמינים המעידים על פגיעות עצביות, לעיתים עקב לחץ כרוני.
- צורך בטיפולים קבועים, תרופות או מנוחה
- אשר פוגעים בשגרת השירות, ולעיתים מובילים לפרישה מוקדמת.
דרכי האבחון המתקדמות
- בדיקה אורתופדית קלינית
- הערכת טווחי תנועה, כאב, יציבות מפרקים וכוח שריר.
- MRI ו־CT
- מאפשרים זיהוי מדויק של פגיעות ברקמות רכות, דיסקים בין-חולייתיים, גידים ורצועות.
- בדיקות הולכה עצבית (EMG/NCS)
- במקרים של הקרנה או נימול – לזיהוי פגיעה עצבית.
- אולטרסונוגרפיה של מפרקים ושרירים
- מהירה ונוחה לאיתור קרעים ודלקות.
- בדיקות עומס (לשברי מאמץ)
- בצילום או בדיקת מיפוי עצמות, לזיהוי מוקדם של נזק גרמי מצטבר.
כיצד מעריכים את אחוזי הנכות?
- נכות רפואית לפי תקנות המוסד לביטוח לאומי
- נקבעת לפי חומרת הפגיעה, מגבלת התנועה, הצורך בניתוחים או טיפולים קבועים:
- דלקת חוזרת או כאב בלבד – 5%–10%
- מגבלת תנועה או קרע בגיד/דיסק – 15%–30%
- פגיעה משמעותית עם השלכה נוירולוגית או אובדן תפקוד – 40% ומעלה
- נקבעת לפי חומרת הפגיעה, מגבלת התנועה, הצורך בניתוחים או טיפולים קבועים:
- נכות תפקודית
- משקפת את הפגיעה בכושר הפעולה המבצעי או היכולת להשתלב בתפקיד אחר.
- חוות דעת תעסוקתית/רפואית מבצעית
- כוללת בחינת התאמה רפואית לשירות פעיל או ניידות בשטח, ונדרשת להכרה במוסדות המדינה.
תביעת פיצויים – מתי וכיצד?
- הכרה בפגיעה כתוצאה משירות תעסוקתי או מבצעי
- מיקרו-טראומה או פגיעות חוזרות נחשבות לפגיעת עבודה אם יש תיעוד והוכחה לקשר סיבתי.
- מה נדרש?
- תיעוד רפואי מסודר לאורך זמן
- דו"חות אירוע/פעילות מבצעית
- חוות דעת רפואית מקצועית בתחום האורתופדי והמבצעי
- מרכיבי הפיצוי:
- אחוזי נכות רפואית ותפקודית – לצורך קצבה או מענק
- הכרה כפגיעת עבודה / נכות צה"ל – תלוי במסלול השירות
- אובדן כושר עבודה – מלא או חלקי
- כאב וסבל / הוצאות רפואיות – לרבות ניתוחים, שיקום, פיזיותרפיה
סיכום
פגיעות אורתופדיות חוזרות בקרב לוחמי אש הן תוצאה טבעית של שירות תובעני בשטח, הדורש שילוב של כוח, גמישות, ותגובה מהירה תחת תנאים קשים. ככל שהפגיעה מאובחנת ומטופלת מוקדם – כך ניתן לשפר את איכות החיים של הלוחם, להפחית סיבוכים עתידיים, ולממש זכויות רפואיות ומשפטיות.
