פיברומיאלגיה

על פיברומיאלגיה:

מרבית הפונים למאמר זה לבטח מכירים ממקור ראשון את המורכבות של החיים בצל המחלה. אקצר את הדברים הנוגעים למחלה עצמה היות וישנם מאמרים רפואיים רבים הנוגעים בפן הזה. מאמר זה מתייחס בעיקרו לזכויות חולי פיברומיאלגיה. פיברומיאלגיה (דאבת השרירית) מתאפיינת בנוכחות של כאב מפושט במערכת השרירים. בניגוד לחלקם הארי של המחלות הראומטולוגיות, פיברומיאלגיה אינה מחלה דלקתית או אוטואימונית. לדוגמא: אין ממצאים במדדי דלקת בדם ו/או עיוות של המפרקים (הגדולים או הקטנים).

הגורמים למחלה? אין תשובה חד משמעית. הספרות הרפואית חלוקה בעניין הגורמים למחלה, אך נראה שיש מרכיב גנטי ושכיחות של המחלה בתא המשפחתי. מחקרים הוכיחו שגורמים למחלה יכולים להיות גם: הפרעות בתר חבלתית (ptsd) פוסט טראומה, תאונות ופציעות (כגון: חבלות, נפילות וכו'), תאונות דרכים – בעיקר במנגנון צליפת שוט, מצבי דחק וטראומה נפשיים (שיכולים להיגרם, בין היתר, גם לאחר תאונות). כל אלו הוכרו כגורמים להתפרצות מחלת פיברומיאלגיה (ההגדרה הרפואית הינה תסמונת פיברומיאלגיה, אולם בשנים בהם ייצגתי חולי פיברומיאלגיה נחשפתי שההגדרה מקטינה והחולים מעדיפים שיגדירו מחלת פיברומיאלגיה ולא תסמונת, (על כן במאמר זה נשתמש במונח מחלה ולא תסמונת). למרות הדמיון הרב לדלקת במפרקים מדובר במחלה שונה לחלוטין. עם שנים התגלה כי מספר החולים במחלת  פיברומיאלגיה גדול משסברו בעבר וכעת ההערכה היא שכ- 4% מכלל האוכלוסיה סובלים מהמחלה (שכיחות גבוהה יותר אצל נשים).

לאחר שנים של חוסר מודעות לתסמונת, גם בעולם הרפואה, המודעות עלתה. עם זאת, במקרים רבים משרדנו מזהה את התסמינים של המחלה אצל לקוחותינו עוד לפני שהרופאים המטפלים חושדים בקיומה של המחלה ומפנים את החולים לטיפולים ובדיקות מיותרות. בעיקר אורתופדיות ונפשיות.

זכויות חולי פיברומיאלגיה מתחלקות לשתי קבוצות עיקריות:

• חולים במחלת פיברומיאלגיה ללא קשר סיבתי לאירוע ספציפי
• חולים במחלת פיברומיאלגיה עם קשר סיבתי לאירוע ספציפי ואסביר, זכויות חולי פיברומיאליגה:

• חולים במחלת פיברומיאלגיה ללא קשר סיבתי לאירוע ספציפי. כל חולה במחלת פיברומיאלגיה זכאי לממש זכויותיו ללא קשר לסיבה ממנה סובל ממחלה ולמועד בה החל לסבול מהמחלה, בין היתר:

• מול המוסד לביטוח לאומי, נכות כללית, שירותים מיוחדים ושיקום מקצועי. 
• רשויות המס
• חברות הביטוח ופנסיית נכות בתביעת אובד כושר עבודה והחזרים להוצאות רפואיות.  

• חולים במחלת פיברומיאלגיה עם קשר סיבתי לאירוע ספציפי.

במקרים רבים קיים "טריגר" להתפרצות המחלה. לעיתים הגורם הינו תאונת דרכים, תאונות עבודה, רשלנות רפואית, נפילות וחבלות, הפרעות בתר חבלתית (ptsd) פוסט טראומה, ללחץ נפשי לאחר אירוע תאונתי – חבלתי, הטרדות מיניות, נפגעי פעולות איבה.  

במקרים אלו ניתן לתבוע את בנוסף לרשימה בסעיף א' גם תביעות עם קשר סיבתי., לדוגמא פגיעה בעובדה, תביעות ביטוח חובה- פלת"ד, תביעות נזיקין, לרבות: רשלנות, תקיפה, חבויות.

• יוער שגם חולי קורונה covid-19 יוכלו להיות מוכרים כחולי פיברומיאלגיה עם קשר סיבתי. כך שבמקרים של הידבקות במקום העבודה למשל יתקבלו זכויות של נפגעי עבודה לחולי קורונה באחוזי נכות משמעותיים בהתאם לתקנה 92.

הרשימה אינה סגורה ואינה ממצה את כל הזכויות. כל מקרה צריך להיבחן לגופו.

המוסד לביטוח לאומי והתייחסותו למחלת הפיברומיאלגיה:

במשך שנים רבות המוסד לביטוח לאומי לא הכיר בפיברומיאלגיה. בהמשך, לאחר מאבק ממושך הצלחתנו להשיג ללקוחותינו פיצויים בגין "נכות מותאמת". הכוונה שלמרות שלא הייתה הכרה במחלת פיברומיאלגיה ברשימת הליקויים של במוסד לביטוח לאומי, עדיין לרפואי המוסד סמכות כללית לקבוע נכות מותאמת לפי סעיף סעיף 35 (1). במקרים מסוג אלו, כאשר הצלחנו לשכנע את רופא המוסד בחומרת המחלה השגנו ללקוחותינו נכות למרות שהמחלה טרם הוכרה. כך במשך שנים נאצלו חולי פיברומיאלגיה להתמודד, כאשר חלק מרופאי המוסד מסרבים להכיר במחלה ואף מצהירים בקול שמדובר במחלה נפשית ו/או המצאה!

לא אחת נתקלנו בדחיית תביעות בנימוק "שאין סימני דלקת" ועל כן 0% נכות. מדובר בחוסר הבנה של ממש היות והמחלה אינה דלקתית!

כמו כן חולי פיברומיאלגיה נאלצים להתמודד עם חוסר אחידות בהחלטות וועדות המוסד כאשר רופאי המוסד אינם עקביים בקביעותיהם. גם כאשר הכירו בחומרת המחלה ונקבעה נכות, כל רופא קבע את אחוזי הנכות לפי קריטריונים שאינם מוגדרים. דבר יצר קושי בהתמודדות והכנה לוועדות ולא פחות חשוב בקושי ביקורת השגה על החלטות שגויות, הן בוועדות ערר והן בביקורת שיפוטית בבית הדין.

שינוי של ממש החל מיום 01/03/2022, בהכרה במחלה הוספת תקנה 92 לרשימת הליקויים בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956

 עייפות כרונית

תסמונת פיברומיאלגיה (Fibromyalgia) או תסמונת תשישות כרונית (Chronic Fatigue Syndrome), הכוללות כאבים או עייפות:

• 0% ברמיסה, בלא הפרעות בתפקוד
• 10% עם סימנים קליניים הגורמים להפרעה קלה בתפקוד
• 20% עם סימנים קליניים בחומרה קלה, כמו כן קיימת הפרעה בינונית בתפקוד
• 30% עם סימנים קליניים בחומרה בינונית, כמו כן קיימת הפרעה ניכרת בתפקוד
• 40% עם סימנים קליניים בחומרה קשה המצריכים טיפול רפואי קבוע, כמו כן קיימת הפרעה קשה בתפקוד 40%

במקרים שבהם אחוז הנכות בשל אחת או יותר מהפגימות הנלוות לתסמונת גבוה מ-40%, ייקבע שיעור הנכות מכוח סעיף זה על פי אחוז הנכות הגבוה מבין הפגימות הנלוות לתסמונת ששיעורן עולה על 40% נכות.

כעת לחולי פיברומיאלגיה יש הכרה במוסד לביטוח לאומי!

מעבר לכך שכל רופאי המוסד מונחים להכיר במחלה. כך שלא יישמע שאין מחלקה כזו או שמדובר בליקוי נפשי וכו'. כעת יש הגדרה לחולי הפיברומיאלגיה במוסד לביטוח לאומי.

מעבר להכרה יש גם סט כללים והוראות לרופאי המוסד לקובע את גובה הנכות. כך שקביעת אחוזי הנכות יכולה לעבור ביקורת אמיתית.

כעת ידוע מהם הכללים של המוסד לביטוח לאומי לקביעת שיעור אחוזי הנכות לחולי פיברומיאלגיה. עובדה זו לא פחות מדרמטית. כעת חולי פיברומאליגה יוכלו להעלות טענותיהם באופן מושכל בהתאם למערכת הכללים וההנחיות של המוסד לביטוח לאומי ובכך לשפר משמעותית את סיכוייהם לקבל את מלוא זכאותם. 

במקביל להוספת סעיף 92 לרשימת הליקויים, והכרה במחלת פיברומיאליגה כמזכה בנכות, המוסד לביטוח לאומי מעביר לרופאי המוסד נוהלי עבודה. בשפה מקצועית "חוזר". ביום 22.2.2022 הוצא חוזר נ"כ: 2022/02/417 מס' חוזר נ"ע: 2022/02/517, אשר נושאו  קביעת נכות בפיברומיאלגיה.

כעת יש הנחיות ברורות לקביעת אחוזי הנכות וכאשר פונים בתביעה ניתן להתייחס לכל הנקודות החשובות ולהיערך לכך. כך שניתן לטעון באופן מדויק ונכון ולוודא שהוועדה הרפואית קובעת בהתאם להנחיות.

כמו כן החניות ברורות לקביעת קשר סיבתי ובכך לאפשר קבלת זכויות נוספות. מתוך ההנחיות הפנימיות של המוסד לביטוח לאומי:

יוער שגם חולי קורונה covid-19 יוכלו להיות מוכרים כחולי פיברומיאליגה.

גילוי החולה תוך כדי ניהול התיק:

עדיין, במקרים רבים, משרדנו הראשון שמעלה את החשד במחלה. כחלק מהליווי המשפטי אנו נחשפים למלוא התלונות והתיעוד הרפואי. נוכח ניסיון רב השנים וההתמקצעות המיוחדת בתביעות למימוש זכויות רפואיות לחולי פיברומיאלגיה למדנו לזהות את סימני המחלה אשר כוללים ברוב המקרים את התלונות הבאות:

• כאב כרוני- הכוונה לכאב נמשך יומיומי. יש לעיתים שיפור והחמרה- "גלים" בעוצמת הכאב. עם זאת הכאב תמיד קיים. כאבים כרוניים מוגדרים ככאבים שנמשכים מעל שלושה חודשים.

• כאב מפושט-הכאב אינו ממוקד לאזור ספציפי בגוף אלא מפושט במערכת השרירים- "כאב ברקמות החיבור ובשרירים". עיקר הכאב מורגש לאורך כל עמוד השידרה מהצוואר ועד לגב התחתון. כמו כן בידיים וברגליים.

• רגישות עזה. כמעט כל מגע, לחיצה, חבלה קלה גורמים לכאב חד.

• קושי במציאת תנוחה לשינה (החולים מספרים "שישנים באלכסון" ומחפשים תנוחה). השינה לא רציפה ויקיצות מרובות במהלך הלילה.

• ליקויים והפרעות בשינה ושינה לא מעוררת. גם לאחר שינה מתעוררים עם עייפות וכבדות.

• עייפות כרונית במלך היום. נוכח הקושי בשינה במקים רבים ניתן לראות "שקיות" וסימנים סביב העיניים.

• הרשימה אינה סגורה ויש תופעות נוספות כגון ירידה בקשב ובריכוז, בזיכרון, ירידה בתפקוד הכללי, כאבי בטן, ורגישויות שונות לרבות: מעי רגיז וליקויים במערכת העיכול, רגישות לאור ורעשי, חרדות.

פיברומיאלגיה (דאבת השרירים) הינה שיבוש בהולכת הכאב ועיבודו במערכת העצבים המרכזית במוח. לא מדובר במחלה נפשית או אורתופדית, אלא במחלה מוכחת!

חולי פיברומאליה סובלים ממחלה מורכבת ומאתגרת, הפוגעת בתפקוד היומיומי, בכושר העבודה ובפרנסה. חולי פיברומאלגיה נאלצים להתמודד עם קשיים פיזיים ומנטאליים וזכאים למימוש זכויותיהם, להלן רשימה (לא ממצה) של זכויות חולי פיברומאליגה בה משרדנו יכול לסייע:

• זכויות חולי פיברומאליגה נכות כללית ושירותים מיוחדים, שיקום מקצועי

• זכות חולי פיברומאליגיה פטור ממס הכנסה

• נפגעי עבודה חולי פיברומאילגיה. הכרה בקשר סיבתי בין עבודה, תאונות עבודה שגרמה להתפרצות מחקלת פיברומאלגיה

• תאונות דרכים חולי פיברומאלגיה

• נפגעי פעולות איבה חולי פיברומאלגיה

• תביעות נזקיות, רשלנות, חבויות, פציעות הכרה בקשר סיבתי להתפרצות מחלת פיברומאלגיה ותביעת פיצויים

• התפרצות מחלת פיברומאלגיה עקב מצב נפשי, דחק נפשי, אירוע בתר חבלתי ותאונות כגורם ותביעת פיצויים

• תביעות ביטוח, אובדן כושר עבודה ולחילופין תביעות פנסיית נכות לאור אובדן כושר עבודה- א.כ.ע בשל מחלת פיברומאלגיה

• התפרצות מחלת פיברומאליגיה עקב מחלת קורונה covid-19

• בנוסף ישנם כיסויים ביטוחיים נוספים לטיפולים שאינם בסל הבריאות ו/או הדורשים השתתפות עצמים ומכוסים בפוליסות הביטוח (למשלL טיפולי רפואה משלימה, טיפולים רגשיים, b.t, טיפול בתאי לחץ ועוד. הרשימה אינה ממצה).