קרעים בגידים כתוצאה מהפעלת כלים רוטטים: נזק מצטבר עם השפעה מרחיקת לכת

מבוא
במקצועות רבים, בעיקר בענפי הבנייה, התעשייה והתחזוקה, נעשה שימוש שגרתי בכלים רוטטים כגון מקדחות, פטישי חציבה, מסורי דיסק או מלטשות תעשייתיות. השימוש הרצוף והמאומץ בכלים אלו גורם לעומס מכני מתמשך על מערכת השרירים והשלד – ובעיקר על הגידים המחברים בין השרירים לעצמות. לאורך זמן, עומס זה עלול לגרום לקרעים בגידים, תופעה שמתחילה בכאבים ונוקשות אך עשויה להסתיים בנכות תפקודית משמעותית.

---

מהם מנגנוני הפגיעה השכיחים?

1. רעידות חוזרות ומאומצות
   • הכלים הרוטטים מעבירים תנודות מתמשכות אל הידיים, הזרועות והכתפיים. תנודות אלה פוגעות בגמישות הרקמות, מאיצות את שחיקת הסיבים הגידיים ועלולות להוביל לקרעים חלקיים ואף מלאים.
2. מיקרו-טראומה מצטברת
   • פעולות חזרתיות כמו אחיזה, לחיצה והפעלת לחץ על הכלי יוצרים עומס כרוני על גידים מסוימים (כגון גיד הסופראספינטוס בכתף, גידי האמה ושורש כף היד).
3. אי התאמה ארגונומית
   • עבודה בזוויות לא נכונות, ללא הפסקות וללא ציוד מגן מגבירה את הלחץ המקומי על הגידים ומחמירה את הסיכון לקרע.
4. היעדר זמן התאוששות
   • עבודה יומית ללא זמן להחלמה בין הפעלת העומסים גורמת להצטברות נזק שלא מתוקן – עד לקרע משמעותי בגיד.

---

השפעת הנזק על התפקוד היומיומי והמקצועי

1. כאב בעת תנועה
   • הנפגע חש כאבים חדים או שורפים במפרק הרלוונטי (לרוב בכתף, במרפק או בכף היד), במיוחד בעת הרמה, אחיזה, או תנועה סיבובית.
2. הגבלה בטווח תנועה
   • קושי להרים את היד, להזיז את הזרוע או לבצע תנועות מדויקות – פוגעים גם בעבודה וגם בפעילות יומיומית כמו נהיגה, לבוש או נשיאת חפצים.
3. חולשה ותפקוד ירוד
   • השרירים סביב הגיד שנפגע נחלשים, מה שפוגע ביציבות וביכולת הפעלת כוח.
4. נכות תעסוקתית
   • אדם שעיסוקו כרוך בהפעלת ידיים – חשמלאי, מסגר, טכנאי, עובד תחזוקה – עלול שלא להיות מסוגל לחזור לתחום עיסוקו בשל הפגיעה.

---

דרכי אבחון מתקדמות

1. בדיקה קלינית אורתופדית
   • כוללת הערכה של טווחי תנועה, עוצמת הכאב, ביצוע תרגילים פרובוקטיביים לזיהוי גידים פגועים ובדיקת כוח השרירים הסובבים.
2. הדמיה רפואית מתקדמת
   • אולטרסונוגרפיה: בדיקה זמינה ומדויקת לזיהוי קרעים חלקיים או מלאים בגידים שטחיים (כמו בכתף ובמרפק).
   • MRI: מספק תמונה ברזולוציה גבוהה של הגיד הפגוע, כולל עומק הקרע, תגובה דלקתית ונזק לרקמות סמוכות.
3. EMG (אלקטרומיוגרפיה)
   • כאשר יש חשש ללחץ עצבי משולב או מעורבות של מערכת העצבים בנוסף לקרע הגידי.

---

הערכת אחוזי נכות וכיצד הם תורמים לתביעת פיצויים

1. קביעת נכות רפואית
   • לפי תקנות הביטוח הלאומי, נכות בעקבות קרע בגיד נקבעת לפי:
     • מידת ההגבלה בתנועה
     • רמת הכאב התפקודי
     • עוצמת החולשה או אובדן יכולת אחיזה
   • לדוגמה:
     • קרע חלקי בגיד הכתף עם הגבלה קלה – 5%–10% נכות.
     • קרע מלא עם אובדן יכולת הרמה או שימוש ביד – 20%–30% ואף יותר.
2. נכות תפקודית
   • נמדדת לפי ההשפעה על העיסוק הקונקרטי של הנפגע.
     • אצל פועל שפעולתו דורשת הרמה, אחיזה ושימוש ממושך בידיים – גם נכות רפואית נמוכה עשויה להיחשב כתפקודית גבוהה.
3. חוות דעת רפואית
   • חוות דעת של אורטופד מומחה כוללת: תיעוד הקרע, אופן התפתחותו, הקשר הסיבתי לעבודה, הצורך בניתוח/שיקום, ואחוזי הנכות הרפואית והתפקודית.

---

השפעה על תביעת נזקי גוף או תאונת עבודה

1. הכרה כפגיעת עבודה (מיקרו-טראומה)
   • יש להוכיח כי הקרע נגרם מהפעלת כלים רוטטים לאורך זמן – לא מפציעה חד-פעמית.
   • תיעוד רפואי שוטף, תיאור מדויק של שגרת העבודה וחוות דעת תעסוקתית יגבירו את סיכויי ההכרה.
2. פיצויים אפשריים
   • הוצאות רפואיות: טיפולים, MRI, פיזיותרפיה, ניתוחים, חבישות ותומכים.
   • אובדן כושר עבודה: מלא או חלקי, זמני או קבוע – בהתאם להשפעה על העיסוק.
   • כאב וסבל: פיצוי על פגיעה באיכות החיים, קושי בביצוע פעולות יומיומיות וסבל נפשי.
   • הוצאות עתידיות: טיפולים שיקומיים, שינוי עיסוק, עזרים רפואיים.

---

סיכום

קרעים בגידים כתוצאה מהפעלת כלים רוטטים הם פגיעות שכיחות אך לא תמיד מזוהות בזמן. מדובר בפגיעות מצטברות הנובעות מעומס יומיומי, שלעיתים גורמות לנכות קבועה ומגבילות משמעותית את היכולת להמשיך בעיסוק הקודם. זיהוי הפגיעה, קבלת טיפול רפואי מתאים, והצגת חוות דעת מקצועיות מהווים נדבך קריטי להצלחת תביעת נזקי גוף – ולהבטחת פיצוי שיאפשר שיקום והסתגלות לחיים עם המגבלה.