הרדמה כללית בטיפולי שיניים היא פרוצדורה נדירה יחסית, הנשמרת למצבים בהם לא ניתן לבצע טיפול בהרדמה מקומית – למשל, אצל מטופלים עם חרדה קיצונית, צרכים רפואיים מיוחדים, או ילדים קטנים מאוד. מדובר בהליך רפואי מורכב המחייב ציוד ייעודי, צוות מיומן וניטור רציף של מצבו של המטופל.
טעויות בשלב ההרדמה או בניהול הטיפול במהלכה עלולות לגרום לנזקים חמורים ואף לסכן חיים.


מהם הסיכונים בהרדמה כללית בטיפולי שיניים?


היבט משפטי – מתי מדובר ברשלנות רפואית?

כדי לקבוע שהתרחשה רשלנות בהרדמה כללית אצל רופא שיניים, יש להוכיח:

  1. הפרת חובת הזהירות – הרופא או המרדים פעלו בניגוד לסטנדרט המקובל, למשל:
    • ביצוע ההרדמה ללא בדיקות מקדימות מתאימות (בדיקות דם, בדיקת היסטוריה רפואית).
    • היעדר צוות מרדים מוסמך ונוכחות איש צוות אחד בלבד.
    • ציוד ניטור שאינו תקין או היעדר ניטור רציף.
    • מינון תרופות שגוי או שילוב מסוכן של תרופות.
  2. נזק – פגיעה פיזית (נזק מוחי, פגיעה בלב, נזק לרקמות) או נפשית.
  3. קשר סיבתי – הוכחה שהנזק נגרם כתוצאה מההתרשלות ולא ממצב רפואי קודם או סיכון טבעי שלא ניתן למנוע.

חובת ההסבר וההסכמה מדעת

לפני ביצוע הרדמה כללית, מחויב הרופא להציג בפני המטופל (או הוריו במקרה של קטין):

היעדר הסבר מלא או אי־קבלת הסכמה מדעת עשויים להוות עילה נפרדת לתביעה, גם ללא הוכחת נזק חמור.


מתי הסיכון אינו נחשב רשלנות?

המשפט מכיר בכך שגם כאשר ננקטים כל אמצעי הזהירות, הרדמה כללית כרוכה בסיכונים שאינם ניתנים למניעה מוחלטת. אם הרופא והצוות פעלו לפי הסטנדרט המקובל, תיעדו כל שלב, והתגובה החריפה הייתה בלתי־צפויה – ייתכן שבית המשפט לא יראה בכך רשלנות.


זכויות הנפגע

נפגע מהרדמה כללית לקויה בטיפול שיניים עשוי להיות זכאי לפיצוי בגין:

כדי לממש זכויות אלו, חשוב לשמור את כל הרשומות הרפואיות, דו"חות ההרדמה, ותיעוד מהלך האירוע.


מסקנה אסטרטגית

הצלחת טיפול בהרדמה כללית תלויה בשילוב של מיומנות מקצועית, הקפדה על פרוטוקולים רפואיים וציוד תקין. כל כשל באחד מאלה עלול להצמיח אחריות משפטית כבדה. במקרים של חשד לרשלנות, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מיידי ולחוות דעת מומחה בתחום ההרדמה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תביעת הענק הראשונה לפיצוי קורבנות טרור הוגשה כמתוכנן ונפתח הרישום לתביעה הבאה.