מבוא
עובדי בניין נדרשים להפעיל את גופם בצורה אינטנסיבית, יומיומית וחוזרת: נשיאת משאות כבדים, עמידה והליכה על משטחים קשים, טיפוס, קפיצות ושימוש בציוד כבד. אחד מסוגי הפגיעות השכיחים והפחות מדוברים בקרבם הוא שבר מאמץ – שבר מיקרוסקופי בעצם שנוצר עקב עומס חוזר ומתמשך. מדובר בפגיעה מצטברת שאינה תוצאה של טראומה חד-פעמית, אלא תוצאה של שחיקה מתמשכת – אשר במקרים רבים מוכרת כתאונת עבודה או מחלת מקצוע לצורך תביעות נזקי גוף ופיצויים.


מהם מנגנוני הפגיעה השכיחים?

  1. עומס חוזר על העצמות
    • כאשר מופעל לחץ רב על עצם מסוימת (כגון עצמות השוק, כפות רגליים או הירך), מבלי לאפשר לה התאוששות, נוצרות מיקרו-סדקים שלא מספיקים להחלים – עד לשבר של ממש.
  2. ריצוד על משטחים קשים
    • הליכה ממושכת על ברזל, בטון או מדרגות, ללא בולמי זעזועים מתאימים, יוצרת עומס מצטבר על כפות הרגליים והברכיים.
  3. נשיאת משאות כבדים לאורך זמן
    • כל תוספת משקל מגבירה את הלחץ המופעל על העצמות, בעיקר בעמוד השדרה, בירכיים ובשוקיים.
  4. אי שימוש בציוד מגן הולם
    • נעליים לא תקניות, משטחי עבודה לא מאוזנים ותנאי שטח מסוכנים מגבירים את הסיכון לפציעות מסוג זה.

כיצד משפיעים שברי מאמץ על התפקוד היומיומי והמקצועי?

  1. כאבים מקומיים וקושי בתנועה
    • העובד עשוי להרגיש כאב חד או עמום באיבר הנפגע, המתגבר בזמן פעילות פיזית ומוקל במנוחה.
  2. ירידה בכושר העבודה
    • שבר מאמץ מגביל את היכולת לעמוד, ללכת, לשאת ציוד או אפילו לנהוג – ובכך פוגע ישירות בכושר ההשתכרות.
  3. סיכון להתפתחות שבר מלא
    • ללא טיפול הולם, שבר המאמץ עלול להתרחב ולהפוך לשבר חמור שמצריך ניתוח, קיבוע ממושך ולעיתים נכות קבועה.
  4. השלכות נפשיות
    • כאב כרוני ואובדן היכולת לעבוד משפיעים לרעה גם על הביטחון העצמי, מצב הרוח ותחושת המסוגלות של הנפגע.

דרכי האבחון המתקדמות

  1. תשאול ובדיקה קלינית
    • הרופא בודק כאב ממוקד, רגישות בלחיצה, נפיחות מקומית והגבלה בתנועה או הליכה.
  2. בדיקות דימות
    • רנטגן: לרוב אינו מגלה שברי מאמץ בשלבים מוקדמים.
    • MRI: נחשב לבדיקה הרגישה ביותר, מזהה גם שברים זעירים ודלקת סובבת.
    • מיפוי עצמות: מזהה מוקדים של פעילות עצם מוגברת, מה שמעיד על שבר מאמץ גם כשהרנטגן תקין.

הערכת אחוזי נכות – רכיב מכריע בתביעת פיצויים

  1. קביעת נכות רפואית
    • אם הפגיעה גרמה להגבלה בתנועה, כאב קבוע או שיבוש מבני (למשל עיוות בכף הרגל), תיתכן קביעת אחוזי נכות לפי תקנות הביטוח הלאומי.
    • לדוגמה:
      • שבר מאמץ שהחלים ללא מגבלה – ייתכן ולא תינתן נכות.
      • שבר עם כאב כרוני או עיוות מבני – 5%–20% נכות ואף יותר, תלוי בעצם שנפגעה וההשפעה על התפקוד.
  2. נכות תפקודית
    • מתייחסת להשפעה של הנכות על כושר העבודה של הנפגע.
    • עובד בניין עם פגיעה בכף הרגל או ברך – אף אם נכותו הרפואית קלה – עשוי להיחשב לבעל נכות תפקודית גבוהה בשל אופי עיסוקו.
  3. חוות דעת רפואית מקצועית
    • חוות דעת אורתופדית היא כלי חיוני בתביעה: היא קובעת את אופי הפגיעה, הקשר לעבודה, ההשלכות העתידיות ואחוזי הנכות.

כיצד משפיעה הפגיעה על תביעת נזקי גוף?

  1. הכרה בתאונה/מחלת מקצוע
    • כאשר מוכח שהשבר נגרם בשל תנאי העבודה – ניתן לתבוע הכרה מהמוסד לביטוח לאומי.
    • ייתכן גם תביעה נזיקית נגד המעסיק אם הוכח רשלנות (למשל אי מתן ציוד מגן).
  2. מרכיבי הפיצוי
    • הוצאות רפואיות ושיקום – כולל טיפולים, הדמיות, פיזיותרפיה, ולעיתים ניתוחים או מדרסים מיוחדים.
    • אובדן כושר עבודה – פיצוי על תקופה שבה לא עבד העובד או על מעבר לתפקיד קל יותר עם שכר נמוך.
    • כאב וסבל – בגין ההגבלה הפיזית, הפגיעה באורח החיים וההשפעה הנפשית.
    • הוצאות עתידיות – על אביזרי עזר, התאמות או המשך טיפולים.

סיכום

שברי מאמץ בקרב עובדי בניין הם תוצאה של עומס פיזי חוזר על מערכת השלד – פציעה שקטה אך מתמשכת, המשפיעה באופן ישיר על יכולת ההשתכרות ואיכות החיים. כאשר הפגיעה מזוהה, מתועדת ומגובה בחוות דעת רפואית מקצועית – ניתן לבסס תביעת פיצויים מוצקה שתעניק לעובד את הזכויות המגיעות לו ואת הכלים לשיקום מוצלח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *