המחיר השקט של תפקיד הדורש נוכחות מתמדת
מבוא
מאבטחים, בעיקר כאלה המאיישים עמדות קבועות (כניסות, לובי, מסדרונות, שטחי חוץ), נדרשים לעיתים לעמוד על הרגליים במשך שעות ארוכות, מבלי תנועה משמעותית. העמידה הממושכת, לעיתים עם ציוד על הגב או באזור המותן (אפוד, נשק, מכשירי קשר), יוצרת עומס מתמשך על עמוד השדרה המותני (גב תחתון) ועל האזור הצווארי. מדובר במצב של שחיקה אורטופדית מצטברת — פגיעה הנובעת ממיקרו-טראומה יומיומית, שעלולה להוביל לכאבים כרוניים, פגיעה תפקודית ולעיתים אף לנכות רפואית ממשית.
מנגנוני הפגיעה השכיחים
- עמידה ממושכת ללא שינוי תנוחה
- גורמת ללחץ סטטי על חוליות הגב התחתון, שרירי היציבה והרצועות התומכות של עמוד השדרה.
- החזקה מתמשכת של ראש וזווית צוואר קבועה
- במיוחד בעמדה עם מסך, דלת מסתובבת, או מעקב ויזואלי רציף – גורם לעומס על עמוד השדרה הצווארי ולשחיקת דיסקים צוואריים.
- שימוש בציוד על הגוף (נשק, חגורה, אפוד, אזיקונים וכו')
- מוסיף משקל לא-מאוזן שגורם להטייה קבועה של הגב או הצוואר ומגביר את השחיקה.
- מחסור בתנאים ארגונומיים
- היעדר משענות, שטיחי עמידה, כיסאות מנוחה זמינים או נעליים מותאמות – תורם להחמרה במצב.
כיצד משפיעה השחיקה על תפקוד יומיומי?
- כאבים כרוניים בגב התחתון ובצוואר
- הכאבים עלולים להופיע לאחר שעות עבודה אך בהמשך להחמיר גם בזמן מנוחה.
- נוקשות והגבלה בטווחי תנועה
- קושי להתכופף, להסתובב או לבצע פניות חדות בראש ובצוואר.
- הקרנה של כאב לרגליים או לכתפיים
- תוצאה של לחץ על שורשי עצבים (בשל בלט דיסק או דלקת מקומית).
- עייפות גופנית ומנטלית מתמשכת
- הפוגעת גם בערנות וביכולת התגובה – קריטית בתפקידי אבטחה.
- פגיעה באיכות השינה ובחיי היומיום
- קושי למצוא תנוחת שינה, ירידה בתפקוד מחוץ לעבודה.
דרכי האבחון המתקדמות
- בדיקה קלינית על ידי אורתופד/נוירולוג
- הערכת טווחי תנועה, נקודות כאב, תגובה לגירויים ובדיקת יציבות שרירית.
- MRI עמוד שדרה מותני/צווארי
- מאפשר לראות שינויים ניווניים, פריצות דיסק, בלטים או לחץ עצבי.
- צילומי רנטגן בתנוחת עמידה
- מדגימים יישור לקוי, עקמת תפקודית או שינויים בגובה חוליות.
- בדיקות הולכה עצבית (EMG/NCS)
- במקרה של נימול, הקרנה או חולשה – משמשות לזיהוי לחץ עצבי כרוני.
- הערכת תפקוד ויציבה (כולל בדיקות ארגונומיות)
- ניתן לבחון השפעת ציוד או עמידה ממושכת באמצעות בדיקות הדמיה תנועתית.
כיצד מעריכים את אחוזי הנכות?
- נכות רפואית לפי תקנות הביטוח הלאומי
- נמדדת לפי מגבלה בתנועה, כאב קבוע וממצאים אובייקטיביים:
- כאבים ללא ממצא מבני – 5%–10%
- בלט דיסק, שחיקת חוליות או הקרנה עצבית – 15%–30%
- פגיעה עצבית מלווה, מגבלה קשה בתפקוד – 40% ומעלה
- נמדדת לפי מגבלה בתנועה, כאב קבוע וממצאים אובייקטיביים:
- נכות תפקודית
- מתחשבת בפגיעה ביכולת לעמוד לאורך זמן, לשמור על ריכוז או לבצע תנועות תגובה – קריטיות לאבטחה.
- מאבטח שלא מסוגל לעמוד שעתיים ברציפות או ללבוש ציוד מלא – ייחשב כבעל נכות תפקודית גבוהה גם אם הנכות הרפואית מתונה.
- חוות דעת תעסוקתית/ארגונומית
- קובעת את הקשר בין אופי העבודה לפגיעה, ואת יכולת השיקום או ההתאמה לתפקידים אחרים.
תביעת פיצויים – מתי וכיצד?
- הכרה בפגיעה כתוצאה ממיקרו-טראומה תעסוקתית
- כאשר הבעיה אינה נובעת מאירוע חד-פעמי אלא משחיקה יומיומית בעבודה.
- מה נדרש לצורך התביעה?
- תיעוד רפואי עקבי
- תיאור של תנאי העבודה, משך עמידה, שימוש בציוד
- חוות דעת רפואית שמוכיחה את הקשר הסיבתי
- מרכיבי הפיצוי האפשריים:
- אחוזי נכות רפואית ותפקודית – מענק או קצבה
- אובדן כושר עבודה חלקי או מלא
- החזר הוצאות רפואיות – טיפולים, אמצעים ארגונומיים
- פיצוי על כאב וסבל – בהתאם לפגיעה באיכות החיים
סיכום
השחיקה האורתופדית אצל מאבטחים כתוצאה מעמידה ממושכת היא תופעה נפוצה אך לעיתים לא מדוברת. הכרה בזמן בפגיעה, אבחון מקצועי וליווי משפטי נכון – יאפשרו למאבטח לשקם את גופו ולממש את זכויותיו המלאות מול הרשויות.
